מידע בנושא אגודות שיתופיות

לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הש' נאסר  ג'השאן)  הוגשה תביעה ע"י יורשתו ובת זוגו של חבר קיבוץ נווה ים, בגדרה נטען כי על הקיבוץ לשייך דירת מגורים לתובעת. התביעה הוגשה לאחר שהבורר שדן בתביעת התובעת, קבע כי יש לשייך לחברים, ובין היתר - למנוח, נכס, בעת ביצוע הליך השיוך.

יצויין כי קיבוץ נווה ים הינו עונה להגדרה "קיבוץ מתחדש", ותקנונו כולל הוראות שונות לרבות לגבי שיוך דירות לחברים. עוד חשוב לציין כי בטרם הגשת התביעה, הורה רשם האגודות השיתופיות על פירוק הקיבוץ, ומונה לו מפרק.

התובעת פנתה למפרק מספר פעמים בדרישה לשייך לה נכס עוד בטרם הגשת התביעה, אולם המפרק השיב לה כי השיוך טרם החל, וכי הוא יחל רק לאחר שהקיבוץ ישוקם. לאחר שהתובעת פנתה בתלונה לרשם האגודות השיתופיות על כך שלא משוייך לה נכס, על אף שהליך השיוך החל, אך התלונה נדחתה ע"י עוזר רשם האגודות השיתופיות, הוגשה התביעה.

 

ת"א 16246-11-21 (מחוזי חיפה) וינקלר נ' קיבוץ נוה ים (בפירוק), פס״ד מיום 29.06.22

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

פסק הדין עוסק בדחיית בקשה לחברות בקיבוץ שלעבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן" "הקיבוץ") בעקבות גיל המבקשים ובשאלה למי הסמכות לדון בדיון זה- לביהמ"ש או לרשם האגודות?

ת"א (מרכז) 19737-08-21 נורית כספי נגד שעלבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית, , פס״ד מיום 02/11/21

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

המדובר בתביעה שהינה גלגול שני, של תביעה כספית שהוגשה על ידי אגודת אמירים כגד זוג חברי אגודה בעלי זכויות במגרש בהרחבת היישוב, בגין חוב כספי כלפי האגודה. במסגרת התביעה המקורית, טענו החברים כי כיוון שהודיעו לאגודה על הפסקת החברות, אין הם חייבים בתשלומים המושתים על חברי אגודה.

בית משפט השלום אשר ישב כערכאה ראשונה דחה את טענת החברים, אשר הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, ובר"ע לבית המשפט העליון, ובכל הערכאות נדחתה הטענה, וזאת בין היתר בגין ההלכה שנקבעה במסגרת פסק הדין בעניין שריד (ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ), לפיו גם מי שאינם חברי אגודה מחוייבים בתשלום מיסי אגודה בשל השירותים הניתנים ע"י האגודה.

משנדחתה הבר"ע, הגישו החברים תובענה במסגרת המרצת פתיחה, ובה ביקשו כי בית המשפט יצהיר על כך שהם אינם עוד חברי אגודה, אף שהינם בעלי זכויות במגרש במשבצת מושב אמירים.

האגודה התנגדה לבקשה, וטענה כי לאור מאפייניו הייחודיים של מושב אמירים, המתבטאים בתקנון האגודה, אין לאפשר לחברים לבטל את חברותם באגודה, כל עוד הינם בעלי זכויות במקרקעין במושב, וזאת לאור החשש מפגיעה באופיו המיוחד של המושב.

רשות מקרקעי ישראל, אשר צורפה כנתבע פורמלי, טענה במסגרת תשובתה כי במסגרת חופש ההתאגדות זכותו של אדם שלא להיות חבר אגודה, ואין לקשור בין הזכות במקרקעין לבין החובה להיות חבר אגודה. עוד נטען כי סעיפי  התקנון יצרו בסיס מכוחו יכבדו החברים את אופי המקום, גם ללא היותם חברי אגודה.

ה"פ 66498-01-19 רוזנבלום ואח' נ' מושב עובדים של צמחונים ואח' (7.4.22)

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

גילוי דעת זה נועד להבהיר את חשיבות עמידת האגודות השיתופיות בהוראות הדין, מעבר לדיני האגודות השיתופיות. חייה של אגודה שיתופית מוסדרים על ידי הוראות תקנונה, ובאמצעות החלטות המתקבלות ברשויות האגודה. זאת, בנוסף להוראות פקודת האגודות השיתופיות, והכללים והתקנות אשר נחקקו מכוחה.

השימוש בנכסים של אגודה שיתופית, הקצאת חלק בנכסי האגודה, השליטה בנכסים וחלוקת הרווחים בין חברי האגודה הם נושאים מרכזיים בחייה של כל אגודה.

שאלות סבוכות במיוחד של חלוקת הנכסים והשימוש בהם מתעוררות בקיבוצים. מורכבות יוצאת דופן מתעוררת כאשר הקיבוץ מבקש לשייך נכסים או רווחים לחברים מסוימים – שיוך שאינו על בסיס שוויוני של עצם החברות באגודה, דהיינו: ישנו הבדל בסכומים המחולקים בין החברים השונים. תהליכים כאלה של הקצאת כספים או זכויות בנכסים לחברים באגודה מוכרים בשם שיוך נכסים או שיוך פירות הנכסים. למעשה, בהחלטות על שיוך הנכסים או פירות הנכסים מבקשת האגודה להקצות כספים או זכויות בנכסים רק לחלק מחבריה. יתר על כן, בדרך כלל, לכל אחד מאותם חברים הזכאים להשתתף בחלוקה מוקנה חלק שונה ברווחים או בנכסים.

תא(נצ')35338-09-17 יפתח גלעדי נ' קיבוץ דגניה ב' - קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, 07/12/21

בשנים האחרונות מתעוררות שאלות לא מעטות שחלקן אף הגיעו לעימותים משפטיים בין חברי אגודה בינם לבין עצמם ובין חברי הנהלת האגודה לחברים באגודה בדבר זכויותיהם של החברים בנחלתם.

מאמר זה בא להביא את המידע הרלוונטי להבנת הסוגיה על היבטיה השונים.

ישוב חקלאי מתוכנן כולל משבצת קרקע שמורכבת מתקן של מספר נחלות ומספר הדונמים לנחלה ותקן זה נקבע על ידי הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

יו"ר ועד המושב, חבר מזכירות הקיבוץ, מנכ"ל אגודת אשראי, מנהלת עסקית, מנהל קהילה בקיבוץ, ומנהלת באגש"ח המחזיקה נדל"ן מניב הם, כולם, נושאי משרה באגודה שיתופית. ככלל, נושא משרה שאינו מבצע את תפקידו כראוי אחראי לנזקים שנגרמו עקב תפקודו הלקוי ועלול למצוא את עצמו עומד בפני תביעה אישית שתוגש נגדו.

תביעה אישית נגד נושא משרה עשויה להסתיים בסכומי כסף גבוהים, לעתים גבוהים מאוד, שיידרש נושא משרה לשלם מכיסו לאגודה השיתופית או לגורם אחר. הסיכון לתביעה אישית מתפרס על קשת רחבה של עניינים בפעילותם של נושאי משרה. תביעה אישית נגד נושא משרה עשויה לנבוע מניהול העניינים הפנימיים של האגודה, למשל: חלוקת תקציבים, נכסים ומשאבים אחרים בין החברים באגודה, או מעריכת עסקאות עם גורמים חיצוניים.

 

בית המשפט העליון  דחה על הסף ערעור של חברים באגודת שדה ניצן בין על החלטת ביהמ״ש המחוזי בטענה שחלוקת קרקעות מחדש במשבצת האגודה הינה עניין חוקתי ולכן דינה להידון בבית המשפט ולא כסכסוך רגיל בהליכי בוררות.

בסעיף 10 להחלטה מציין כב׳ הש׳ מינץ כי : ״ענייננו רחוק אפוא עד מאוד מגדרי ה"עניינים החוקתיים" שאינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים. על אף ניסיונם של המבקשים לעטות אצטלה עקרונית-חוקתית לטיב המחלוקת, מדובר בסוגיה שעיקרה במחלוקת פנימית בין בעלי הדין בדבר אופן הקצאת הקרקעות החקלאיות. אין מדובר בעניינים בעלי אופי חוקתי היורדים לשורש חוקיותם של ההסדרים או הכרוכים בפגיעה בזכויות אדם, ואין מדובר בשאלות בעלות השלכה רחבה העשויות להשפיע על ציבור רחב. גם אין מדובר בעניין הנוגע לליבת חוקיות פעילותיה של האגודה. בצדק גם קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם הסוגיות שבמחלוקת כוללות היבטים קניינים, אין בכך כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק כשלעצמו את עיכוב ההליכים.״

את האגודה ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חי חיימסון

מצ"ב גם פסק הדין של בית המשפט המחוזי וגם ערכאת הערעור של בית המשפט העליון

רע״א 241/22 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 16.1.22

 ת״א (ב״ש) 47288-07-21 אריה נוחומוביץ ואח׳ נ׳ שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע״מ ואח׳, פס״ד מיום 11.11.21

 

אגודה חקלאית, כמו כל תאגיד יכולה להימצא במצב שבו נמצאים בחשבונותיה כספים נזילים אשר היא אינה זקוקה להם לשימוש מידי.

לא זאת אף זאת, חשוב ואף רצוי שלרשות האגודה יעמוד הון כספי שיוכל לשמש אותה לצרכי פיתוח כלכלי של האגודה וחבריה וזאת על פי יוזמת ועד האגודה ואישורן באספה הכללית.

תאגיד המאוגד כאגודה שיתופית (קואופרטיב), כולל חבר בני אדם שהחליטו להתאגד ביחד להשיג מטרה משותפת או יותר ומקימים לצורך כך ישות משפטית נפרדת שהיא אגודה שיתופית. בתאגיד זה הדמוקרטיה היא הישירה ביותר הקיימת (אספה כללית) והשאת הרווחים היא מטרה חשובה אך רווחת החברים חשובה לא פחות.   כל המושבים, הקיבוצים, הישובים הקהילתיים והמושבים השיתופים מאוגדים כאגודות שיתופיות ולצידה הועד המקומי בזהות פרסונלית או כוועד מקומי נפרד.  בחלק מהישובים אף פועלת אגודה להתיישבות קהילתית.

מרביתם של הישובים הכפרים פועלים במסגרת השלטון הדו רובדי, קרי הם חלק ממועצה אזורית המאגדת קבוצה של ישובים במרחב המוניציפלי שעליו היא אחראית ובמסגרתו היא מופקדת על הענקת אותם שירותים מוניציפליים שבאחריותה.

יש חשיבות לניהול מקצועי וכלכלי של אגודה שיתופית על מנת להבטיח שקיפות ועבודה על פי התקנון והדין.

במאמר זה נתמקד בסוגיות נבחרות וחשובות בעבודה של אגודה שיתופית המבוססת בעיקרה על עבודה התנדבותית של חבריה.

עמוד 1 מתוך 13

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.