אהרון ונורית גידלו שני ילדים לתפארת במושב בצפון. כל חייהם ההורים עבדו בחקלאות, גידלו פרחים בחממות, עיבדו את האדמה, הם אהבו כל רגב וכל תלולית עפר וטיפחו את המשק החקלאי באהבה רבה.
הבן הבכור יאיר נכנס לעבוד עם ההורים לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי. הוא סייע להורים עוד כשהוא היה נער מתבגר וחיכה לשעתו בכדי להתחיל לעבוד במשק המשפחתי. אהרון שהלך והתבגר עם השנים חיכה גם הוא שיאיר ייכנס לעבודה במשק ואכן הגיע הרגע לו אהרון ציפה ויאיר התחיל לתפוס מקום משמעותי מאוד בעסק.
אחיו של יאיר, יוסי, לא התחבר למשק החקלאי, הוא הלך ללמוד ראיית חשבון והתגורר במרכז הארץ. למרות המרחק שני האחים היו קשורים מאוד, היה להם קשר מיוחד, בכל זאת הם היו רק שניים וההורים גידלו אותם לאהבת הזולת. ההורים הנחילו לילדים אהבה בין אדם לחברו, נתינה וכבוד הדדי. האחים נהגו להיפגש לעיתים קרובות באירועים משפחתיים משותפים. לאחר החתונות של שניהם והגעת הילדים לעולם הקשר המשפחתי בין הילדים וההורים והמשפחה המורחבת הלך והתחזק.
בשיחות משותפות הם נהגו להעלות זיכרונות עוד מהתקופה שבה ההורים חיו באירופה, ההורים ברחו לבדם בטרם החלה השואה באירופה. להורים לא היתה משפחה הם גדלו כיתומים. יאיר ויוסי ובני משפחותיהם היו ההצלחה הגדולה של ההורים, ההמשך הבין דורי לאחר שכל המשפחות נעלמו כליל בשואה זו היתה הנחמה שלהם. ההורים מאוד התגאו בכך ושמרו על הקשר בין כולם בצניעות ובענווה.
כך חלפו להם השנים, ההורים אהרון ונורית, יאיר ויוסי והמשפחות גדלו והתפתחו, ההורים הפסיקו את העבודה בחקלאות וכל הטיפול במשק עבר ליאיר. יוסי שהבין בכספים היה יד ימינו של יאיר שנהג להתייעץ עם יוסי רבות בנושא של השקעות במשק. יוסי שמח לסייע ליאיר ועם השנים המשק הלך והתפתח עלה ועלה והגיע להצלחות מפליגות בארץ ובעולם.
נורית הלכה לעולמה ראשונה לאחר מאבק במחלה. הפרידה היתה קשה מאוד לאהרון שחי עם נורית מעל חמישים שנה. הילדים תמכו באהרון, הם בעצמם עברו ימים קשים לאחר שנורית נפטרה אך המשפחה היתה חזקה ולאחר תקופה לא קלה הם התגברו ביחד עם הריק שנותר אחרי נורית והמשיכו בחיים.
השגרה נהגה כסדרה, כל אחד מהאחים היה עסוק בחיים ובקריירה שהוא פיתח לעצמו. המשפחות התפרנסו בכבוד, לא מעל הממוצע אך גם לא פחות, הם הסתפקו בחלקם, כך הם גדלו בבית ואת הערכים האלו הם השתדלו להעביר הלאה לילדיהם. יאיר ויוסי, שני ילדים, שגדלו במושב כל אחד בחר בדרך מקצועית אחרת, ובמקום שלו כל אחד שמר על הערכים שליוו אותו כל חייו, שהשורש שלהם הגיע מההורים הנפלאים שגידלו אותם.
לאחר כשלוש שנים נפטר גם אהרון. שוב המשפחה התלכדה סביב העצב שנותר אחרי אהרון. כאשר האבא מייסד המשפחה הלך לעולמו, הלכה עימו שרשרת של דורות מאירופה והנצר היחיד שנותר הוא שני הילדים בהם הוא כה התגאה, יאיר שהמשיך את המשק החקלאי, התגורר ליד הוריו כל השנים ויוסי שהיה ילד הזקונים בעל ערכים מיוחדים, ילד שגדל עם חיוך אופטימי וחיות נפלאה.
יאיר ויוסי ידעו שהם שאר הבשר האחרון למשפחה. בשיחות ביניהם הם הבטיחו אחד לשני שהם ישמרו על הקשר ההדוק ויעבירו לילדים את המסר של דבקות במשפחה בכל מחיר.
לאחר שלושים יום מפטירתו של אהרון קיבל כל אחד מהילדים מכתב ממשרד עורכי דין שמזמין אותו להגיע למעמד פתיחת הצוואה של אהרון. יאיר ויוסי שניהם קיבלו את המכתב בהפתעה, הם לא ציפו לכך שאבא יותיר אחריו צוואה. הם ידעו כל השנים שההורים הגיעו מאירופה בשנות השלושים ללא רכוש וכל מה שהיה להם בחיים זה המשק החקלאי. בשיחות בין אהרון לילדים לא עלה דיון על המשק החקלאי והיה ברור ליאיר ויוסי שהם יגיעו להבנות בנושא ולא עלה בדעתם כי צריך לדבר על הנושא או לבקש מאבא שיותיר אחריו צוואה.
הפגישה נערכה ביום ראשון, שניהם הגיעו ללא בנות זוגם כי כך התבקש במכתב שנשלח אליהם. שני הילדים נכנסו לחדר של עורך הדין, הם ישבו זה לצד זה, הביטו אחד לשני בעיניים והחיבור המיוחד ניכר בהם. הם חיכו בסבלנות עד שעורך הדין נכנס לחדר. הוא התיישב ליד השולחן ופתח ואמר: "אני יודע שלא ציפיתם לקבל את המכתב ממני, אך אביכם ז"ל הגיע אלי כחמש שנים לפני שהלך לעולמו וביקש לערוך צוואה וכך עשינו עבורו. הצוואה מונחת כאן לפני ובטרם אקריא לכם אותה אני מבקש לומר לכם את המילים שאמר לי אבא במעמד החתימה על הצוואה וביקש אעביר לכם את המסר. אבא הדגיש ביקש כי בטרם אפתח את הצוואה, להעביר לכם מסר, שמה שלא יהיה הוא מבקש מעמקי נשמתו, שתשמרו על הקשר המיוחד ביניכם והוא סומך עליכם שכך יהיה".
יאיר ויוסי הביטו אחד בשני, הם לא הבינו במה מדובר, מה כבר יכול להיות? על מה עורך הדין מדבר? איזה קשר יכול להתנתק הרי הם קשורים בחבל הטבור אחד לשני? הם החזיקו אחד את השני בשעות הכי קשות, איך אבא יכול היה לחשוב שמשהו בעולם הזה יכול להפריד ביניהם.
שניהם הנהנו בראש להסכמה – "ברור" הם אמרו "אין דבר בעולם שיפריד בינינו, כך חינכו אותנו וכך אנו ננהג". עורך הדין חייך וקיבל את ההסכמה בשמחה וכעת פנה לפתוח את המעטפה הלבנה שהיתה מונחת לפניו על השולחן.
שני עותקים מהצוואה הועברו לידיהם של יאיר ויוסי ועורך הדין החל לקרוא את צוואתו של האבא ז"ל.
"ילדים יקרים – אתם יודעים שאנחנו נצר למשפחה שגדלה באירופה וכל שאר הבשר שלנו נספה. אין כל זכר להורים או אחים או דודים. איבדנו את כל המשפחה של אמא ושלי. נגדעו דורות של אנשים יקרים, צדיקים, אוהבי אדם שלא עשו רק למישהו בעולם. הם נלקחו במוות נוראי והותירו אותי ואת אמא בודדים בעולם. המשפחה אותה גידלנו ושניכם במרכזה, הם האושר הגדול ביותר שיכולנו לאחל לעצמנו, אתם ההמשך הבין דורי של כל המשפחה שנספתה בשואה, של אמא ושלי והגאווה הגדולה ביותר שלי היא הקשר ההדוק ומי שאתם גדלתם להיות – אני גאה בכם מאוד ילדים יקרים ואני יודע שאתם תמשיכו את המשפחה שלנו לדורות הבאים ותנחילו לילדים את האמונה, את אהבת האדם, כיבוד אב ואם ואהבת לרעך כמוך, כפי שאנחנו השתדלנו להעביר לכם".
"ילדים יקרים – המשיך האבא – שמרנו שנים רבות על סוד שהיה רק של אמא ושלי בכדי להגן עליכם. כעת כשאנו כבר לא לידכם, הגיע הרגע לפתוח את התיבה שהיתה סגורה כל השנים ולהפקיד את האחריות בידיכם. אנחנו תמיד ידענו שאתם ראויים לכך, ראינו אתכם מתבגרים, התגאינו בקשר שהתפתח ביניכם במהלך השנים, נהגנו לחייך אחד לשניה בסתר, כאשר ראינו אתכם ביחד וזו המתנה הגדולה ביותר עבורנו"
"גדלתם בבית שביקש לשמור על הערכים שהם מעל הכל. עבור מי שאיבד דורות בשואה ידענו שאין דבר יותר חשוב ממשפחה מלוכדת ואוהבת שנמצאת שם תמיד אחד עבור השני ולכן לא יכולנו לספר לכם מה שאתם עומדים לגלות כעת"
"כאשר אמא ואני הגענו לארץ בשנות השלושים רכשנו פרדס באחת הערים בשרון – מדובר על שטח של עשרות דונמים שנטענו בו פרדסים – אתם לא הכרתם את הפרדסים, שמרנו על כך בסוד והצלחנו במשימה כי העובדה שלא ידעתם על כך במשך שנים רבות. לפני כחמש שנים אושרה תכנית ששינתה את הייעוד של החלקות לשטחים לבנייה למגדלי מגורים. החומר במלואו נמצא אצל עורך הדין"
עורך הדין עצר את הקריאה. יאיר ויוסי לא יכלו להתמודד עם הדברים. הם היו בהלם מוחלט, לא היה להם מושג על מה מדבר האבא ז"ל במילים חזקות וסדורות. "תמשיך הם ביקשו מעורך הדין"
"צירפתי לצוואה שומה שקובעת כי שווי המגרשים עומד על 230 מיליון ₪. הקרקעות זמינות לבנייה מידית או למכירה או לכל דרך שתבחרו. אני מבקש שתנהגו בבגרות ובמנהיגות ותשמרו על הקשר ההדוק ביניכם כי רק בחיבור אמיתי ובאהבה תוכלו להצליח לעשות בנכס שהיה בעבר פרדס שהניב תפוזים לקרקע שתניב לכם שמחה, אהבה והמשכיות של המשפחה לדורות".
"תעצור הם ביקשו מעורך הדין תן לנו רק להבין מה קורה פה?"
האחים עיינו בשומה ולא האמינו למראה עיניהם. אכן הם היורשים של קרקע ששוויה
230 מיליון ₪. הם הפכו להיות מיליונרים ברגע אחד ואין להם "כלים" בכדי להחיל את העוצמה האדירה של הירושה "שנפלה" עליהם משום מקום. עורך הדין נתן לאחים הנחיות כיצד יש לנהוג בקרקע, הפגישה ארכה כשלוש שעות והאחים יצאו מותשים. הם ישבו בחדר כשאין להם מושג מה עושים "מחר בבוקר". הם התחבקו והחליטו לדבר עם בנות הזוג ולהיפגש אצל עורך הדין בעוד כחודש. שני האחים הלכו לדרכם.
לאחר כחודש נפגשו האחים ביחד עם בנות זוגם במשרד של עורך הדין. אשתו של יאיר האח הבכור פתחה בדברים ראשונה. "אנחנו מאוד שמחים על כך שההורים הותירו אחריהם נכס משמעותי עבור המשפחה. אני ויאיר חשבנו על כך ולדעתנו אנחנו אמורים לקבל נתח גדול יותר מהירושה וכמובן את כל הנחלה. אנחנו טיפלנו בהורים עד סוף ימיהם כאשר יוסי ואשתו התגוררו בעיר. לדעתנו אנחנו צריכים לקבל שני שליש מהקרקע ואת כל הנחלה"
יוסי ואשתו היו המומים – יוסי הסתכל על אחיו יאיר ולמרבה ההפתעה יאיר שתק - גם עוה"ד היה היה מופתע - יוסי שאל "יאיר זו העמדה שלך?" ויאיר הנהן בראשו בהסכמה לדבריה של אשתו. באותו רגע יוסי ואשתו קמו מחדר הישיבות והלכו הביתה.
כאן נזרעו הזרעים למה שקרה לאחר מכן במשפחה. הפגישה הגורלית בין האחים ובנות זוגם במשרד עוה"ד היתה "זרע הפורענות" להרס הטוטאלי של המשפחה. יאיר הגיש תביעה כנגד יוסי בדרישה לקבל את כל הנחלה ואת החלק הארי של הקרקע למרות האמור בצוואה ולאחר שלוש שנים של דיונים עקובים מדם בבית משפט קיבל יאיר בפשרה את כל הנחלה והקרקע חולקה בין האחים בחלוקה שווה כפי שנכתב בצוואה. המשפחה התפרקה, האחים לא דיברו ביניהם במשך שנים, יוסי ואשתו התגרשו, הקשר בין בני דודים נותק לחלוטין. יאיר ויוסי היו עשירים אך ללא משפחה!
זו התוצאה של ירושת המיליונים שהוסתרה במשך השנים וכמו שכתוב: "אוהב כסף לא ישבע כסף..." כך היה בין שני אחים עם חיבור של נשמות שכסף הפריד ביניהם לעולם.
יוסי התחתן לאחר מספר שנים עם דליה. דליה מתגוררת בבית שני בנחלה של הוריה, אביה של דליה הוא חקלאי שמגדל פרחים. יוסי מצא חן בעיני אביה של דליה ועם השנים הוא הכניס את יוסי לעבודה במשק החקלאי. יוסי הרגיש שהוא סוגר מעגל. הוא רצה לעשות מפנה בחייו לאחר הגירושין הקשים מאשתו הראשונה ופרידה הדרמטית מאחיו. הוא היה אדם עשיר אך עצוב מאוד מבפנים הוא היה קרוע, הוא התגעגע לימים של החיבור להורים ולאחיו יאיר אותו הוא לא ראה שנים.
יוסי עבד אם החותן שלו במשק החקלאי, הם הסתדרו יפה ביניהם והקשר הלך והתהדק. דליה אשתו היה מאושרת על הקשר בין אביה לבין יוסי ונראה היה שיוסי מקבל קצת נחמה.
לאחר כחמש שנים החלו ניצנים של שנאה צפים אצל אביה של דליה כלפי יוסי. האבא הרגיש שיוסי רוצה להשתלט על המשק ולהזיז אותו הצידה. ככל שהזמן חלף היחסים התערערו עד אשר היה נתק מוחלט בין יוסי לבין החותן. החותן ויוסי ודליה התגוררו זה לצד זה אך לא היה בניהם כל קשר. דליה עמדה בין כולם והיתה שבורה. עצב גדול ליווה את דליה וכך היא הגיעה לפגישה. דליה גוללה את הסיפור והוחלט שנכנס לתהליך של גישור במשפחה. ההורים הסכימו והתחלנו במסע של פגישות. ראשית נפגשתי עם כל הצדדים ביחד. כל אחד הביא את הסיפור שלו. היה ברור שיש משהו מתחת לפני השטח ולא המשק הוא זה שהפריד בין הצדדים. ערכתי מפגשים בנפרד עם החותן והחותנת ועם דליה ויוסי. הסתמן שהבעיה היא האגו של החותן שלא מאפשר לו לשחרר את ההנהגה לטובת יוסי. החותן היה כבר קרוב לגיל שמונים ורצה להמשיך ולשלוט בכספים ובכל הפעילות. הוא רצה שיוסי יהיה "הפועל" ולא הסכים לתת לו סמכויות. הפחד של החותן לאבד את המשק שהוא פיתח כל חייו לטובת יוסי גרם לו לפעול באופן לא הגיוני ובלתי סביר כלפי יוסי שרק רצה לסגור מעגל מול הוריו ואחיו באמצעות המשק החקלאי של החותן. היה קשה מאוד למצוא בקיעים בחומות הבצורות.
פגישה אחרונה נערכה עם יוסי לבד. יוסי היה עייף, הוא היה עצוב ומופנם הוא ניסה להסביר שוב את השקפת עולמו. לאחר ששמעתי את דבריו במספר מפגשים הבנתי שיש משהו יותר עמוק שמסתתר בפנים שיוסי צריך להוציא. יוסי ספג פגיעה קשה מאחיו יאיר שבגד בו ברגע הכי מכריע בחיים, יאיר בחר באשתו והרס את כל המשפחה לטובת בצע כסף ויוסי לא יכול היה להתגבר על הפגיעה. הוא לא הבין איך זה קרה למשפחה, הוא נותר עם הרבה שאלות לא פתורות.
מעגלים נותרו פתוחים ויוסי היה חייב לקבל קצה חוט בכדי לעלות למעלה מהמקום החשוך בו נמצא. הוא התגעגע לאבא החזק שהיה לו שליכד את כל המשפחה. החותן שלו מאוד מזכיר את האבא ושם טמונה מרכז הבעיה. יוסי לא היה מוכן לשחרר והיה קשה לסדוק סדק בחומה שהוא בנה שנים רבות.
בסיום הפגישה יוסי פונה אלי ואומר: "אולי תוכל להסביר לי מהפאן של האמונה הדתית מה קורה כאן. כי אין לי דרך אחרת ניסיתי הכל ובכל מקום הגעתי למבוי סתום. אין לי הסבר איך פעמיים אני עומד לאבד משפחה? מה לא עשיתי נכון בחיים שלי? יש לי הרבה כסף אבל אין לי משפחה, אין לי מקום בעולם אני בודד, למה הסיפור חוזר על עצמו שוב?"
יוסי אדם ערכי מאוד, החיוך ליווה אותו שנים רבות בחייו והמהפך שקרה לו בעקבות הירושה מחק לגמרי את החיוך, הוא התגרש מאשתו וכעת הוא עומד לפני גירושין מאישה שנייה שהוא אוהב, שוב על רקע של נחלה וכסף. אמרתי ליוסי שהוא אדם חזק וכנראה שהוא יכול לעמוד בקשיים אחרת הם לא היו מגיעים. הקושי הוא המקום שבו צריך לעצור רגע ולבדוק, אולי הדרך שבה אני הולך היא לא נכונה ולעשות שינוי. אדם שלא עושה שינוי במהלך חייו מקבל הזדמנויות וכאשר מגיע קושי זו ההזדמנות לשינוי. יוסי פוגש את הקושי שוב וכאן יש ליוסי הזדמנות לעשות שינוי ולגרום לכך שהסוף יהיה אחר מזה שהוא ציפה לו". יוסי הביט בי בעיניים דומעות ואמר: "אני חושב שהבנתי למה התכוונת. אני אוהב את אשתי דליה ואת אביה הם הביאו לי אושר גדול לאחר החושך שהייתי שרוי בו שנים רבות - אני רוצה שנקבע פגישה נוספת עם ההורים של דליה בכדי שאוכל לומר לחותן שלי את התחושה שלי, לומר לו שאני אוהב אותו". יוסי הלך לביתו ונקבעה פגישה במעמד כל הצדדים.
מעמד הפגישה הגיע. החותן והחותנת ישבו בצד אחד ויוסי ודליה בצד השני, יוסי פתח ואמר:
" דני (החותן), אני רוצה לומר לך שאתה הכנסת אותי למשק ולנחלה וזה לא היה מובן מאליו בשבילי. אני הגעתי למשפחה שלכם לאחר שהחיים שלי התפרקו, נותרתי עם כסף אך לא היתה בו ברכה, וכך אני הפסדתי את המשפחה שהיתה כל עולמי. אבי שאותו אהבתי יותר מכל ביקש שנשמור על המשפחה למרות המיליונים הרבים שהוא הותיר אחריו אבל אנחנו נפלנו במקום שבו היינו אמורים להתגבר והמשפחה התרסקה לרסיסים כך שלעולם הקשר לא יחזור. דני אני רוצה לומר לך שאני אוהב אותך ואתה חשוב לי אני מתנצל על ההרגשה שלך ועל המקום אליו הגענו אני מבקש מחילה".
הבטתי מסביב ולא היה עין אחת יבשה בחדר. דליה ואמה שלה בכו אחת על השניה, דני קם וחיבק את יוסי כולם חייכו בין הדמעות. המשפחה התחברה בחזרה, הם יצאו מהחדר לאחר שהם עברו מסע פנימי עמוק, והסכימו לבחור בחיבור ובחיים.
אנחנו פוגשים במסע הרוחני את טו' באב לאחר 21 ימים של "בין המיצרים". שלושה שבועות קשים וכעת מגיעים ימים של נחמה. טו' באב שנקרא חג האהבה נועד בכדי ליצור חיבור בין אנשים, אדם צריך לחשוב על הזולת לפתח תחושה שנקראת "הרגש זולתו". אם מדובר באחים, בבני זוג, הורים וילדים ובכל חיבור אחר – כאשר יש חיבור של נתינה הכל מתהפך לטובה כמו במסע הרוחני שמתחיל מ- י"ז בתמוז כאשר נפלו חומות ירושלים ועד ט' באב כאשר חרב בית המקדש.
אחרי החורבן באה הבניה של המקום החדש, החורבן נועד בכדי לאפשר לאדם לעצור ולעשות שינוי. טו' באב מסמל את המקום של השינוי שכל אחד צריך לעשות בכל תחום בחייו.
המשפחה היא מעל הכל - מי שיעשה שינוי ויכנס פנימה ויבין שהכסף או הנכסים הם לא שלנו, הם יכולים להיות מקום של חסד הכי גדול אם אנחנו נחשוב על המשפחה ואיך עושים טוב למישהו בעולם והם יכולים להיות מקור הרוע ולהרוס משפחות אם נחשוב על עצמנו.
שינוי מתחיל במקום שבו כל אחד עוצר ובודק מה הוא יכול לעשות עבור זה שנמצא לידו ובטו' באב המטרה היא להיות שם בשביל בו/בת הזוג, הורים, ילדים, חברים, בנתינה מבלי לרצות לקבל.
מקום של נתינה יאפשר לכם לשמור על הזוגיות ועל המשפחה וגם על הנחלה לדורות.