אנו עדים לרגע הסטורי בהליכי הורשה של נחלות שיביא למהפך ממש בכל הקשור להעברת זכויות בין בני זוג בעת פטירה ובהעברה ליורשים.
רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי היא ערכה שינוי מהותי בכללי ההורשה שהיו נהוגים עד היום בחלות וביטלה את ההעברה האוטומטית לבן/בת זוג בעת פטירה.
התוצאה היא שהורשה בנחלות תהיה בהתאם לצוואה שיותיר אחריו בעל הנחלה או בהתאם לדיני הירושה אך בכפוף למגבלות המפורטות בהסכם החכירה.
לגבי מינוי בן ממשיך - בעל זכויות בנחלה בה מונה בן ממשיך יידרש להסדיר את תנאי הורשת הנחלה בצוואה ולבטל את הרישום בטרם החתימה על חוזה החכירה.
הכללים החדשים ביחס להורשה מופיעים בסעיף 15 לחוזה החכירה לדורות לחלקה א' של הנחלה, כדלקמן:
- במקרה של פטירת החוכר יועברו כל זכויותיו בנחלה ליורש על פי דין. היו מספר יורשים לנחלה, כי אז תעבורנה הזכויות לאחד היורשים שהוסכם ע"י שאר היורשים או שאושר ע"י בית המשפט כאמור בסעיף 114 לחוק הירושה.
- אדם שיהיה זכאי לקבל זכויות במוחכר בהתאם לסעיף זה, יהיה חייב לעמוד בתנאים הקבועים בהחלטות המועצה ונהלי הרשות התקפים. לא עמד בתנאים אלה, יהיה חייב להעביר את הזכויות שקיבל למי שיהיה כשיר לפי חוזה זה ולפי החלטות המועצה לקבל את זכויות החכירה במוחכר.
- הסכמת הרשות להעברת הזכויות כאמור תהיה כפופה לאמור בסעיף 13 לחוזה החכירה הקובע הוראות לאיסור פיצול נחלה וליתר תנאי חוזה החכירה.
השלכות השינוי על בעלי הנחלות:
השינוי המדובר ישפיע על בעלי הנחלות במספר מוקדים מרכזיים:
העברה בין בני זוג בעת פטירה - עד היום ידעו בעלי הנחלות כי כאשר אחד מבני הזוג הולך לבית עולמו בן הזוג שנותר בחיים יקבל את הזכויות ללא כל קשר לצוואה או כל מסמך אחר או מינוי בן ממשיך. הקדימות של בן הזוג לקבל את הזכויות בנחלה נועדה לשמור על עיקרון העל בנחלות והוא עיקרון "שלמות הנחלה". כאשר אחד מבני הזוג הולך לבית עולמו ובן הזוג השני מקבל את הזכויות בנחלה ללא צורך בצוואה, אין "חיכוך" בינו לבין יתר היורשים.
לאור המציאות המורכבת בעולם הנחלות בכל הקשור ליחסים בין הורים לילדים ובין יורשים, העובדה שהנחלה מועברת במלואה לבן הזוג שנותר בחיים, נתנה לבן הזוג שנותר שקט יחסי עד אשר הוא ילך לבית עולמו.
העובדה שהורים מאפשרים לילדים לבנות בית נחלה ופעמים רבות ללא הסכם, מכניסה את המשפחה לסבך משפטי שעשוי להגיע לכדי מחלוקת או סכסוך משפטי ארוך שנים במידה ואין תיאום ציפיות ביחס לזכויות בנחלה.
עד היום כאשר הורה אפשר לילד לבנות בנחלה היה ברור כי גם כאשר אחד ההורים ילך לבית עולמו בן הזוג שנותר יקבל את מלוא הזכויות גם אם לא נותרה צוואה. במקרים בהם לא נחתם הסכם בין ההורים לילדים בטרם הבניה, נמצא כי חלוף הזמן הקנה לילדים זכויות במקום שההורים כלל לא התכוונו להקנות זכויות והמקרים הם רבים ומגוונים.
כעת לאחר השינוי הדרמטי בהוראות הסכם החכירה, שהביא לביטול המעבר האוטומטי של הזכויות לבן הזוג, החיכוך הפך להיות הרבה יותר משמעותי בשעה שבן הזוג שנותר בחיים למעשה נתון "לחסדי" הילדים שיסכימו לוותר על הזכויות ולחתום על תצהיר הסתלקות ככל ולא נותרה צוואה.
השינוי הוא דרמטי גם ברובד נוסף – מצד אחד, יש לרשום את הנחלה ע"ש יחיד או בני זוג, מצד שני אם אין צוואה יש לקבל החלטה מי יירשם כבעל הנחלה כלומר בן הזוג שנותר בחיים צריך להגיע להסכמה עם הילדים, מצד שלישי, ככל ואין הסכמה החלוקה תהיה בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה שקובע כי בית המשפט יחליט מי מהיורשים יקבל את הזכויות בנחלה ויפצה את היורשים האחרים.
סעיף 114 לחוק הירושה קובע כך:
משק חקלאי
- (א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי
העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה
את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק
החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך
החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו
והבטחתו - יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.
(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את
המשק החקלאי - בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל
תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
השינוי בהורשה של הזכויות מעמיד את ההורים במצב בעייתי מול הילדים ונבהיר את העמדה שלנו בדוגמא מהחיים:
יעקב ושרה בעלי זכויות בנחלה. יעקב הלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה. בנחלה שני בתי מגורים, באחד מתגוררים ההורים ובשני מתגורר הבן יאיר. שני ילדים נוספים מתגוררים מחוץ למושב. שרה מבקשת לרשום את הזכויות בנחלה אחרי הפטירה של יעקב. שרה פונה לילדים ומבקשת שיחתמו על תצהירי הסתלקות כי לא ניתן לרשום את הנחלה ע"ש שרה והילדים. ניר בן הזקונים זוכר כי ההורים לא אפשרו לו לבנות בית בנחלה, הוא כועס שנים רבות ומודיע לאמא כי הוא לא חותם על תצהיר הסתלקות ודורש לקבל כעת סכום כספי בכדי לרכוש לעצמו דירה. שרה מקבלת בתדהמה את הדרישה, היא חיה מכספי ביטוח לאומי ואין לה אפשרות לשלם. שרה כעת עומדת במצב שבו היא צריכה ללכת עם ניר להליך משפטי ולדרוש את הזכויות. בית המשפט בוחן את התביעה ומגיע למסקנה כי שרה בגילה אולי מוכנה לקיים את המשק אך היא לא מסוגלת. כעת בית המשפט צריך להכריע האם ניר שמוכן ומסוגל לקיים את המשק עדיף על שרה שמתגוררת במשק עשרות שנים?
המקרה של יעקב ושרה הוא מקרה מאוד שכיח ועשוי לקרות בכל משפחה - תוצאה שבה הורה מבוגר יעמוד "במירוץ" על הזכויות בנחלה מול הילד היא בלתי אפשרית!
צוואה הדדית תקפה בנחלות:
השלכה נוספת וחשובה שיש להכיר היא שכעת לצוואות הדדיות בנחלות יהיה תוקף לאור הביטול של המעבר האוטומטי של הנחלה לבן הזוג. כלומר - מה שההורים יקבעו בצוואה יחול במקרה שבו אחד הלך לבית עולמו ובן הזוג שנותר לא יוכל לערוך צוואה חדשה ולקבוע הוראות אחרות מאלו שנקבעו בצוואה ההדדית ביחס להורשה של הזכויות.
אין ספק שהמצב עליו הגענו הוא מורכב ביותר ויש להתייחס אליו בכובד ראש. אנו נביא בסדרה של מאמרים שיתייחסו ל"עידן החדש בהורשת נחלות" ניתוח מעמיק של כל המצבים האפשריים והפתרונות הנדרשים.
כעת ההמלצה שיש לה דחיפות מרבית היא – שכל בעל נחלה חייב לערוך צוואה ועדיפות להדדית בכדי להבטיח את הזכויות של בן הזוג שנותר בחיים.
