ביום 14.1.2021 יצאה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה הודעה בעניין תוקף היתרי עבודה לעובדים זרים בענף החקלאות.
ע"פ ההודעה, עובד שתוקף רישיון העבודה המקורי שלו פג בפרק הזמן שבין 1.9.20 ועד 30.9.21, ותוקף רישיונו לא הוארך במהלך תקופה זו - מוארך אוטומטית רישיונו ב-3 חודשים.
המשמעות של הודעה זו היא כי כל מי שרשיונו הוארך מכח הודעות / תקנות קודמות בהקשר למצב החירום הבריאותי החל ממרץ 2020 ועד 31.12.20 וכל מי שפג תוקף הרישיון המקורי, הרגיל שלו, לכאורה שוהה בארץ ועובד בניגוד לחוק.
כידוע בשל נגיף הקורונה הוגבלו כלל הטיסות היוצאות והנכנסות ובכללם גם הטיסות לתאילנד. בגלל מגבלות שהנהיגה ממשלת תאילנד שגרירות תאילנד בישראל היא ורק היא המארגנת את הטיסות לתאילנד, ובהינתן שעל דלתות שגרירות תאילנד בישראל מתדפקים עובדים רבים בבקשה ובתחינה להכלילם ברשימת היוצאים, נוצרה מציאות לפיה "כלואים" בארץ כ-2,000 עובדים תאילנדים שמחד אין באפשרותם לצאת את הארץ ומאידך הם נחשבים ל"עבריינים". כך למשל לטיסה המיועדת לסוף חודש ינואר נרשמו כ-1,300 עובדים ובטיסה צפויים לנחות 217 עובדים בלבד. יצויין גם כי מעסיקים רבים מעוניינים ביציאת עובדים ש"התעייפו".
מציאות זו מביאה גם את החקלאים מעסיקי העובדים הזרים למעמד של לכאורה מפירי חוק עקב העסקת עובדים זרים ללא היתר עבודה.
כאן המקום לציין כי משפט העבודה (ובכלל זה זכויות העובדים) חל על כלל העובדים ללא קשר למעמדם.
מציאות זו מעלה 2 שאלות כבדות משקל (שאלות שהופנו לח"מ על ידי חקלאים): האחת, האם מצד עצם ההעסקה, מותר להמשיך להעסיק עובדים שאשרתם פגה? והשנייה עוסקת בהיבט הביטוחי. מה מעמדו של עובד זר נטול אשרה שנפגע בעבודה? האם יהיה זכאי לפיצוי מטעם המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) או שמא בשל היותו עובד 'בלתי חוקי' יתנער המל"ל מתשלום דמי פגיעה בעבודה?
בסוגריים יוער כי חוק הביטוח הלאומי לגבי זרים חל בשלושה עניינים: תאונת עבודה, פשיטת רגל של המעסיק ואימהות.
לשאלה הראשונה, היינו העסקה שלא כדין, ניתנה תשובת רשות האוכלוסין אשר הודיעה שהיא מודעת למצב וכי לא תפעל כנגד חקלאים מעסיקי עובדים זרים שתוקף אשרתם פג ואין להם אפשרות לצאת את הארץ. תקדים לכך היה לפני כעשור עת נדון בבג"צ[1] עניינם של מסתננים מסודן ואריתראה, גם שם בשעתה הודיעה המדינה כי אין היא נוקטת בפעולות הנוגעות לאיסור העסקתם של אלה עד שיוסדר עניינם.
באשר לשאלה השנייה: ככלל המל"ל מגדיר "עובדים זרים" כמי שאינם תושבי ישראל ומועסקים ע"י מעסיקים ישראלים (ואינם עובדים פלסטינים אשר לגביהם נעשה הדיווח והתשלום באמצעות מדור התשלומים שברשות האוכלוסין) ומכל מקום חובת הביטוח חלה על המעסיקים והיא חלק מניכויי החובה בהם מחויב המעסיק.
על פי הנחיית המל"ל "חובת הביטוח של זרים המועסקים בישראל אינה רלוונטית למעמדו של הזר או לחוקיות שהייתו" והמל"ל יפצה עובד שנפגע בעבודה ובלבד שדווח ושולמו בגינו דמי הביטוח הלאומי (0.59% מעסיק ו-0.04% עובד, כך עד שכר בגובה 6,331 ₪ לחודש).
עקב הערפל סביב השלכות המגיפה ומשטר הטיסות המצומצם, אין לדעת כמה זמן ימשך מצב כאוטי זה. מאז חודש ספטמבר, עת חודשו חלקית ובמשורה הטיסות לתאילנד לאחר שהופסקו באמצע פברואר אשתקד, הקצב החודשי הממוצע הוא של טיסה אחת יוצאת ואחת נכנסת. בכל טיסה 200-250 עובדים.
ככל שעובר הזמן מתעצמת הבעיה שכן אפשרויות הטסת העובדים מוגבלות מאוד ובקצב הנוכחי יחלפו חודשים רבים עד צאת כל מי ששוהה בארץ מעל 63 חודשים, ומספרם של אלה עולה מידי חודש.
לסיכום:
- על עובדים תאילנדים שמעוניינים לצאת את הארץ לפנות ישירות לשגרירות תאילנד בארץ.
- מעסיקים שמעוניינים בצאת עובדיהם יפנו עם הבקשה ללשכות המלוות ואלו יעבירו את הבקשה לרשות האוכלוסין, שם נקבע סדר הגעת העובדים המוזמנים.
- מותרת העסקת עובדים זרים שפגה אשרתם תוך הפקת תלושי המשכורת והעברת הניכויים המחויבים.
- זכויותיהם של העובדים הזרים שפגה אשרתם, אינה נפגעת, והם זכאים לכל העולה מהעסקתם.
האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ מקצועי פרטני
[1] 6312/10 קו לעובד נ' מדינת ישראל
