מאמרים

חלוקת עיזבון בין יורשים ועריכת צוואה, כאשר במרכז עומדת נחלה, היא מלאכה שדורשת בחינה משפטית ומסויית של מרכיבים רבים בכדי להימנע מתקלות משפטיות וחבויות מס גבוהות.

מגיעים לפתחנו מקרים רבים, לרבות הליכי גישור בין יורשים ותיקים מבתי משפט לענייני משפחה, כאשר התגלעה מחלוקת כיצד לבצע את חלוקת הזכויות בנחלה, כאשר במרכזם עומדות שתי שאלות עיקריות: האם החלוקה בין היורשים תתבצע על בסיס שווי הנטו או הברוטו של הנחלה? מהן חבויות המס החלות בחלוקת העיזבון ועל מי הן חלות?

ראשית נסביר, כי קיימות סיבות רבות ומגוונות למחלוקות בין יורשים בעת חלוקת הזכויות בנחלה. תקלות רבות מתרחשות כאשר ילד אחד או יותר מתגוררים בנחלה וההורים לא חתמו על הסכמים עם הילדים שבנו בנחלה או לא ביצעו תיאום ציפיות. העובדה שילדים מתגוררים בנחלה ביחד עם העובדה שאין תיאום ציפיות לגבי משך זמן המגורים? והאם יש כוונה לתת זכויות בנחלה או בפיצול של מגרש? יהוו מכשול ליישום של כל הסדר או צוואה אם הם לא יעמדו בקנה אחד עם הציפיות או הרצונות של הילדים המתגוררים בנחלה.
לכן אני חוזר ומדגיש - לא מאפשרים לילדים לבנות בנחלה או להתגורר בבית בנחלה, מבלי לחתום על הסכם שמסדיר את הזכויות לגבי תקופת המגורים ומהות הזכויות שניתנות בבית המגורים, בחיי ההורים ולאחר שאחרון ההורים ילך לבית עולמו.  

במקרים בהם נותרה צוואה ויש מספר יורשים או במקרים בהם נותרה צוואה שקובעת חלוקה שווה של הנחלה בין היורשים או צוואה שקובעת הוראות שלא ניתנות ליישום, הואיל והן עומדות בסתירה להחלטות רמ"י ולהסכם המשבצת או הסכם החכירה שחל על הנחלה, מצאנו מחלוקות קשות ביותר שהצריכו שעות רבות של גישור והרבה תעצומות נפש, אותן ניתן היה לחסוך מהיורשים אילו ההורים היו מקבלים ייעוץ מתאים.

בנוסף לבעיות המשפטיות שמתעוררות כאשר הצוואה מנוגדת לעובדות שקיימות בנחלה כמו מגורים של ילדים והבטחות בע"פ או בכתב או צוואה שקובעת הוראות שלא ניתנות ליישום או כאשר לא נותרה צוואה, קיימות בצוואות תקלות מס משמעויות שעשויות להביא יורשים למכירה של הנחלה, לאור כך שבצוואה אין תכנון מס מתאים.

כאשר הורים הולכים לעולמם ולא מותירים אחריהם צוואה מתאימה, הם עשויים לגרום שלא בכוונה ומבלי לשים לב, למחלוקות משפטיות בין היורשים ויותר מכך, לחבויות מס בעת ביצוע החלוקה והעברת תשלומי האיזון בין היורשים, שהיו יכולות להיחסך אילו ההורים היו מקבלים הכוונה מתאימה ובמקרים מסוימים לכך שלא ניתן יהיה לקיים כלל את הצוואה, מה שמצריך את היורשים להגיע ביניהם להסכמות, כאלו שלא תמיד ניתן להגיע אליהן גם אם היורשים מאוד מעוניינים בכך.

עליית השווי של הנחלות והרצון להותיר אותן במשפחות לדורות ולא למכור לצד ג', מצריך מההורים לבחון היטב את המצב המשפחתי, המשפטי, התכנוני והמיסוי של הנחלה ולערוך צוואה שתקבע הוראות מתאימות שניתנות ליישום.

קואופרטיבים ראשוניים לאשראי ולחיסכון הוקמו באמצע המאה ה - 19, בעיקר בגרמניה. שני אנשים נחשבים כאבות התנועה הקואופרטיבית לאשראי, והם הרמן שולצה-דליצ'ה, אבי הקואופרטיב לאשראי בשביל בעלי-המלאכה הקטנים ומעמדות הביניים העירוניים, ופרידריך רייפאייזן, אבי הקואופרטיב לאשראי באזורי הכפר. לואיג'י לוצאטי הקים באיטליה קואופרטיבים לאשראי, שמיזגו אתרעיונות שני קודמיו.

הקואופרטיב לאשראי הוא, אחרי הקואופרטיב הצרכני, הנפוץ ביותר בעולם כיום. הוא קיים ברובן הגדול של מדינות העולם, כולל העולם השלישי. הוא נוסד בידי איגודים מקצועיים ובידי ארגונים אחרים, כולל ממשלתיים. הוא קיים באזורי הכפר ובערים. הוא כה נפוץ, מכיון שהוא עונה על צורך דחוף וחשוב ביותר של כה רבים: הצורך לקבל אשראי כספי למטרות שונות.

שימושים חורגים וחריגות בניה הם נושאים שמעסיקים רבות את בעלי הנחלות לאור דרישה להסדרתם בטרם יישום החלטה 1523 או כל החלטה אחרת של רשות מקרקעי ישראל ונוכח העובדה שבימים אלה מקדמים במושבים ובמוצעות תכניות לבנייה של בית שלישי בחלקות המגורים, פיצול מגרשים מנחלות, הסדרת מבנים לפל"ח ושימושים נלווים לחקלאות וכו'.

הצגת הבעיה:

הסדרה של השימושים החורגים נדרשת בעת ביצוע של כל פעולה בנחלה, החל מהוצאת אישור זכויות, קבלת התחייבות לרישום משכנתא, העברת זכויות, הוצאת היתר בניה, חידוש תקופת חכירה וכו'.

התוצאה היא - בנחלה בה מתקיימים שימושים חורגים וחריגות בניה לא ניתן לבצע פעולות מבלי לקחת סיכון לתביעה לתשלום דמי שימוש, הריסה והוצאות נלוות נוספות.

ביום 15.04.2018 התקבלה החלטת הממשלה מס' 3738 בעניין "הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית".

מניתוח הצעת ההחלטה עולים מספר שינויים המשפיעים על קיבוצים ומושבים.

בסעיף ב' "יישובים סמוכי גבול" בתבחינים  לקביעת הישובים המוגדרים כיישובים בעלי עדיפות לאומית נגרע מהחלטות קודמות המשפט: " מועצה אזורית, אשר לפחות מחצית מן היישובים בתחומה הם ישובים סמוכי גבול, יהיו כל היישובים הנמצאים בתחומה בעלי עדיפות לאומית."

גריעת משפט זה הובילה לכך שהקיבוצים ברור חיל, דורות ורוחמה הוסרו מרשימת הישובים בעלי עדיפות לאומית, ולא יוכלו להיכלל ברשימות עדיפות לאומית של משרדי הממשלה

לאחר שנים רבות של ניסוי וטעייה מאז קבלת החלטת מועצת מקרקעי ישראל 979 במרס 2007, הודיעה רשות מקרקעי ישראל שהחל מה-1/4/18 על הפעלה מלאה ליישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון זכויות המגורים בנחלות.

ככל שהדבר נוגע למשק המשפחתי (מושבי עובדים וכפרים שיתופיים) מדובר בהחלטת מועצה 1523 או כל החלטה אחרת שתחליף אותה.

בד בבד תחל הפעלה מלאה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1528, המתייחסת למשק השיתופי (קיבוצים ומושבים שיתופיים).

הודעת רשות מקרקעי ישראל 11 שנים מאז אישור ההחלטה המקורית מדברת בעד עצמה ומעוררת שאלות רבות על סדרי העדיפויות ועל ההפליה המתמדת של בעלי זכויות בנחלה.

חברים תרשמו את המועד יב' בניסן תשע"ח (28.3.18), רשות מקרקעי ישראל פרסמה באתר האינטרנט כי החלטה 1523 יצאה לדרך באופן רשמי ומזמינה את החוכרים להגיע וליישם את החלטה 1523.

בפועל במרחבים מיישמים את ההחלטה בחודשים האחרונים, מרחב צפון מתקדם מכולם והתחיל ליישם את ההחלטה כבר לפני כחצי שנה ובהתאם הומצאו שומות לדמי כניסה ודמי רכישה במסגרת בקשות יזומות של בעלי נחלות ובתהליך עסקאות מכר של נחלות.

דמי ההסכמה חלפו מן העולם באופן רשמי! ברגע שרמ"י פרסמה את ההזמנה להגיע ולבצע "התחשבנות מחדש" עולם "דמי הרכישה" נכנס לתוקף באופן רשמי ובהתאם לכך יש לפעול במסגרת עסקאות מכר ורכישה של נחלות.

נזכיר, כי ברוב האזורים בארץ (למעט אזור עדיפות לאומית א' וקו עימות ובחלק מאזורי עדיפות לאומית ב') דמי הרכישה גבוהים מדמי ההסכמה ונושא זה יש להסדיר ביחסים בין מוכרים לקונים בהסכמי המכר.

בשלב זה, בעלי הנחלות נדרשים לשים לב לתאריך 9.3.19! זהו המועד האחרון להגיש בקשות להתחשבנות מחדש. כרגע עמדת רמ"י היא, כי חוכר שלא יגיש את הבקשה במועד לא יקבל את הזיכוי בגין דמי ההסכמה ששילם המוכר בעת ביצוע העסקה וההשלכות לכך הן מיליוני שקלים!!! נעיר כי יש לנו השגות על עמדה זו!

כשהפסח והפסחא מאחורינו יום העצמאות בפתח ולפנינו הרמדאן ועיד אל פיטר ראוי לשוב לדון ולחדד בנושא.

החוק הראשון שנחקק ימים אחדים לאחר הכרזת העצמאות בה' אייר תש"ח 14 למאי 1948 היה "פקודת סדרי השלטון והמשפט". בין שאר הנושאים שבפקודה נקבע כי ימי המנוחה ליהודים יהיו שבת ומועדי ישראל. נקבע כי מועדי ישראל הם 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, היום הראשון והשביעי של פסח וחג השבועות בהמשך הוסף יום העצמאות כיום שבתון שדינו כיום חג. לגבי מי שאינם יהודים נקבע: "תהא זכות לקיים ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם" (רשימה מצורפת). פירוט ימים אלה פורסם בתקנות מאוחר יותר(1). מכל מקום נקבע כי למי שאינו יהודי הזכות לבחור לשבות בחגי דתו או בחגי ישראל.

ב-1951 חוקק חוק שעות עבודה ומנוחה ובו פירוט המותר והאסור בעניין עבודה בימי המנוחה, דינם של ימי החג הינו כשל יום המנוחה השבועי. המשמעות על פי החוק היא כי אסורה העסקה ביום זה. חריג לכלל קיים במקצועות מסוימים (בחקלאות הדבר רלוונטי לעובדים העוסקים בלעדית בטיפול בבעלי חיים) או למי שניתן בעניינו היתר מיוחד משר העבודה.

אורך יום המנוחה הרגיל הוא לפחות 36 שעות. השר מוסמך לקבוע במקצועות מסוימים יום מנוחה באורך של 25 שעות (ולא פחות מכך).

אגודה שיתופית (Cooperative) היא סוג של תאגיד, דהיינו חֶבֶר בני אדם המתאגדים יחד להשגת מטרה משותפת, והם בוחרים להקים אגודה שהינה ישוּת משפטית נפרדת, כלומר הזהות של התאגיד ובמקרה זה אגודה שיתופית שונה מזהות של החברים בו.

בשונה מתאגידים אחרים, האגודה השיתופית (להלן: "האגודה") היא תאגיד שנועד לרווחת חבריו והגדלת הרווחים בלבד אינה המטרה היחידה, בשונה מתאגיד מסוג חברה לדוגמא, היא גם אינה עמותה וכאשר נצבר באגודה רווח, רשאית היא לחלק אותו לחבריה או להשקיעו בפעילויות אחרות של האגודה.

בשונה מחברה שבה יש בעלי מניות ועובדים, חבריה של אגודה הם אנשים היכולים לעזור לעצמם ולקחת את האחריות לגורלם ולשיפור איכות חייהם ובעיקרון ההתאגדות של אגודה מבוססת על עקרונות של שוויון ולכן מדובר בתאגיד עם דמוקרטיה ישירה. 

לכן יש חשיבות רבה לניהול תקין של האגודה ולתשומת לב לפרטים בו ורשימה זו באה להדגיש נקודות חשובות להתייחסות.

פעמים לא מעטות אנו נתקלים במקרים בהם הורה מעוניין להעביר את הנחלה במתנה לילדו.

כפי שכבר אמרנו : "לא מעבירים נחלות במתנה לילדים"!

הורה שמעביר נחלה לילד הופך להיות "דייר" של הילד והכלה/חתן בנחלה. כל סיטואציה שתתרחש אצל הילד והכלה (לדוגמא: "הכלה תהפוך לתקלה"), פרידה, מוות, פשיטת רגל, מחלוקת משפחתית, מעמידה את ההורים בסכנה אמתית גם אם נערך בין הצדדים הסכם מתנה מקיף שנראה שכולל את כל הסעיפים וההוראות שניתן היה לחשוב עליהם באותה עת.

חברים, המקרים שמגיעים לשולחן הגישור לא עלו אפילו בדמיון כאשר ההסכמים נערכו, ואכן החיים מזמנים לנו סיפורים קשים וסבוכים שהיו נחסכים מהורים מבוגרים אילו הנחלה לא היתה מועברת במתנה לילד אלא שהיתה נערכת צוואה.

חשוב לזכור, צוואה ניתן לשנות בכל "בוקר" ואילו מתנה היא פעולה "בלתי חוזרת". האפשרות לחזור ממתנה ניתנת במקרים קיצוניים ביותר. גם במקרה שבו קיימת להורה עילה לחזור בו ממתנה, כמו לדוגמא: "התנהגות מחפירה", הורה בגיל מבוגר צריך להשקיע תעצומות נפש ולהוציא הוצאות משמעותיות ולהגיש תביעה בכדי לנסות להפוך את הקערה על פיה, בכדי לבטל את המתנה בעילות של טעות, הטעיה, התנהגות מחפירה, הפעלת סעיף הביטול בהסכם המתנה, דבר שבתי המשפט מאפשרים, כאמור, במקרי קיצון בלבד.

בפועל, ברוב המקרים הורים לא מגישים תביעות כנגד הילדים, גם כאשר הם מרגישים שנעשה להם עוול. לעיתים הנחלה הועברה במתנה לפני שנים רבות וכעת המציאות השתנתה וההורים מבקשים לתקן את "טעויות" העבר והילדים כמובן לא יאפשרו את החזרה מהמתנה. וכך ההורים משלימים שלא בטובתם עם המצב ונותרים עם לב כבד שלא מניח להם עד סוף ימיהם.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237