תביעתו של יישוב הררית כנגד זוג אשר התגורר אצל קרובת משפחתם בשטח היישוב אולם לא נכלל בין חבריו. היישוב תובע את בני הזוג בתשלום סך של 23,150 ₪ בטענה כי למרות שאינם חברי היישוב עליהם לשלם עבור השירותים אשר היישוב מספק, וזאת משום שהם נהנים מהם בשל מגוריהם בשטח היישוב.
הרקע
בני זוג אשר עברו להתגורר בשטח היישוב הררית אצל קרובת משפחתם, נדרשו ע"י היישוב לשלם מיסי יישוב בגין שירותים שונים אותם היישוב מספק לתושבי המקום. בני הזוג סירבו לשלם וזאת בשל העובדה כי אומנם הם מתגוררים בשטח היישוב, ואולם, לא נכללים הם בין חבריו ועל כן לטענתם הם לא אמורים לשלם את מיסי היישוב.
בעקבות כך, הגיש היישוב תביעה לבימ"ש שלום בקריות, במסגרתה תבע את בני הזוג לשלם לו סך של 23,150 ₪, בגין שירותים אותם היישוב מעניק להם. היישוב טען כי גם אם בני הזוג אינם חברי היישוב, הם מחויבים לשלם את מיסי היישוב, וזאת מכיוון והשירותים אותם מעניק היישוב לכל תושביו הינם שירותים שלא נכללים בשירותים המוניציפאליים אשר בגינם נגבים מיסי הוועד המקומי, אלא מדובר בשירותים נוספים ונפרדים ועל כן על בני הזוג, אשר נהנים מהם, לשלם עבורם.
עוד טען היישוב, כי בני הזוג ידעו עוד בטרם עברו להתגורר בשטח היישוב, כי המתגוררים בו משלמים מיסי יישוב בנוסף למיסי הוועד המקומי, וכי סירובם לשלם את מיסי היישוב מהווה התעשרות שלא כדין על חשבון משלמי המיסים האחרים.
בנוסף, היישוב התייחס בטענותיו לפסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בתביעה שהגישה קרובת המשפחה אשר בני הזוג מתגוררים בביתה, במסגרתו נדחתה בקשתה כי ביהמ"ש יצהיר שמי שאינו חבר היישוב לא יחויב בתשלום מיסי היישוב, כאשר ביהמ"ש פסק כי גם מי שאינם חברים ביישוב צריכים לשלם את מיסי היישוב.
מנגד טענו בני הזוג, כי הם אינם חברי היישוב ומשכך אין הם מקושרים עם היישוב בהתקשרות מכל סוג והם לא ביקשו לקבל ממנו כל סוג של שירות, ולכן אין כל סיבה לחייבם בתשלומים בגין מיסי יישוב. עוד טענו בני הזוג, כי התשלומים אותם תובע היישוב הינם תשלומים כפויים המבקשים להסיג את גבולה של הרשות המקומית והוועד המקומי אשר אמונים על הענקת שירותים מוניציפאליים לתושבים.
דיון והכרעה
בפתח דבריו התייחס ביהמ"ש ארוכות לפסה"ד שניתן בביהמ"ש המחוזי אשר קבע כי גם אלו שאינם חברים ביישוב מחויבים בתשלום מיסי היישוב. לעניין זה קבע ביהמ"ש, כי על פי פסה"ד, בכדי שניתן יהיה לחייב תושבים שאינם חברי היישוב בתשלום מיסי היישוב על היישוב להוכיח כי קיים הסכם מכללא בינו לבין התושבים, הסכם מכללא הוא הסכם המובן מאליו שאין לו ביטוי בכתב או בע"פ.
ביהמ"ש קבע, כי היישוב הוכיח קיומו של הסכם כזה, הן בהליך שהתנהל בביהמ"ש המחוזי והן בהליך דנן, זאת בשל העובדה כי הייתה תקופה ארוכה בה למרות שהיישוב הודיע לבני הזוג ולקרובת המשפחה שאצלה הם התגוררו שעליהם לשלם מיסי יישוב ואף בני הזוג דיברו עם נציגי היישוב בעניין זה, המשיכו בני הזוג להתגורר בשטח היישוב ולא פנו לבית המשפט אלא רק לאחר כשנה וחצי. בהתאם לכך ניתן לפרש את המשך מגורי בני הזוג בשטח היישוב כקבלת התנאים של היישוב לתשלום המיסים.
כמו כן, קבע ביהמ"ש כי על בני הזוג חלה החובה לתשלום מיסי היישוב גם מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, וזאת מכיוון ובני הזוג נהנו מהשירותים אותם מעניק היישוב מבלי לשלם עבורם ועל כן עליהם להשיב ליישוב את הסכומים האמורים.
בנוסף, התייחס ביהמ"ש לפסיקתו של ביהמ"ש העליון בעניין משעלי, אשר קבע כי אין מגבלה שאגודה שיתופית תגבה תשלום נפרד מזה של הוועד המקומי בגין השירותים אותם היא מעניקה לחבריה כל עוד אין חפיפה בין השירותים אותם היא מעניקה לאלו המוענקים ע"י הוועד המקומי. בהתאם לכך, קבע ביהמ"ש כי במקרה דנן גביית מיסי היישוב לא מהווה הסגת גבולו של הוועד המקומי כפי שטענו בני הזוג, אלא היא עומדת במגבלות שנקבעו בפס"ד משעלי ועל כן הינה לגיטימית ואין ליישוב כל מניעה לגבותם.
סיכום
לאור האמור, ביהמ"ש קיבל את תביעת היישוב וקבע כי היישוב הרים את נטל ההוכחה להוכחת חובם של בני הזוג.
בני הזוג חויבו לשלם ליישוב סך של 23,150 ₪ בגין מיסי היישוב שלא שולמו על ידם, וכן תשלום ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
כמו כן חויבו בני הזוג בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד היישוב בסך 10,000₪.
על פסק דין זה הוגש לאחרונה ערעור אשר תלוי ועומד בפני ביהמ"ש המחוזי בחיפה.
ת"א (שלום)(קריות) 3464-02-16 – הררית אגודה שיתופית נ' ירסקי ואח', פס״ד מיום 14/01/2018
