בעידן הנחלה המהוונת נכון ליורשים לבחון אפשרות של הותרת הנחלה במשפחה לדורות תחת מכירת הנחלה ותשלום מס משוקלל שמגיע לכדי 50% מה שמותיר בידי היורשים סך תמורה נטו נמוך בעוד הרוכש מקבל את כל ההטבות בהתאם להחלטה 1553.
לא בכל מקרה היורשים יכולים או רוצים להותיר את הנחלה במשפחה וגם פתרונות של פיצול מגרש אחד או יותר מהנחלה וחלוקה בין היורשים לא תמיד מתאימים לכל משפחה. אנו נוהגים לקבוע בצוואות כי ככל ומי מהילדים לא יהיה מעוניין לקבל את חלקו בעיזבון יבואו תחתיו ילדיו (הנכדים) מה שמאפשר לנו להקנות את הטבות המס גם לנכדים במסגרת חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון.
חבות דיווח על הסכם חלוקת עיזבון:
לאור מקרים אחרונים שהגיעו לשולחננו, אנו מבקשים להדגיש היטב, כי כאשר יורשים מבצעים ביניהם חלוקה של הזכויות בנחלה בהתאם להוראות הצוואה או בהסכם חלוקת עיזבון או בכל דרך אחרת, קיימת חובה לדווח לרשות המיסים על ביצוע החלוקה.
כאשר תשלומי האיזון משולמים מהון עצמי של היורשים ולא מנכסי העיזבון, קיימת חבות במס שבח ומס רכישה ואת המס יש לשלם במועד בהתאם להוראות החוק. למרבה הצער מצאנו מקרים שבהם יורשים קבלו ייעוץ כי אין חובת דיווח ותשלום מס בעת חלוקת עיזבון ואת התיק פגשנו כאשר רשות המיסים "גילתה" אודות החלוקה ודרשה את תשלום המיסים בצירוף ריבית, הצמדה וקנסות ואף איימה בתביעות.
מקרה מהחיים:
הגיע אלינו לאחרונה מקרה שבו בוצעה חלוקת עיזבון בין ארבעה יורשים. יורש אחד שגר בנחלה שילם פיצוי לאחים בגין חלקיהם בנחלה. ההורים הותירו צוואה בה הם קבעו כי הנחלה תחולק בין הילדים בחלוקה שווה. נזכיר כי צוואות מסוג זה המחלקות את הנחלה בחלוקה שווה בין הילדים לא מתאימות לעידן הנחלה המהוונת אלא שהן יוצרות חבויות מס גבוהות מאוד על היורש שיקבל את הזכויות בנחלה. צוואה שמקנה אפשרות לבצע פיצול מגרשים מהנחלה היא מתוכננת מס ומאפשרת חלוקה מיטבית של הזכויות בין היורשים במינימום חבויות מס.
גם במקרים בהם אחד היורשים יקבל את הזכויות בנחלה, נכון יותר שלא להותיר הוראות שיחייבו אותו לבצע איזון מהון עצמי אלא שיש ליצור לצורך כך תכנן מס מראש באמצעות נכסי העיזבון. במקרים בהם אין נכסים נוספים בעיזבון יש לנסח את הצוואה באופן כזה שתפחית את חבויות המס וכל מקרה נבחן לגופו.
נחזור למקרה שלנו ונסביר, כי במקרה האמור היורשים קיבלו ייעוץ משפטי שאין צורך לדווח על העסקה לרשות המיסים.
האח המפצה העביר לאחים האחרים סך של 700,000 ₪ בהעברות בנקאיות. בהסכם נכתב כי הפיצוי ישולם מכספי העיזבון למרות שלא היה חשבון עזבון שבו היו מופקדים הכספים לצורך הפיצוי אלא סך של 300,000 ₪ בלבד. העסקה בוצעה, התשלום הועבר ליורשים והנחלה נרשמה ע"ש האח שנבחר לקבל את הזכויות.
לאחר שנתיים הגיע מכתב מרשות המיסים לאחד היורשים בו הוא נדרש להסביר פשר העברה של שבע מאות אלפי ₪ לחשבונו. האח שקיבל את המכתב לאחר חלוף שנתיים נבהל ופנה לייעוץ אצל רו"ח שמטפל בו. מבדיקה שנערכה על ידי רו"ח ברשות המיסים עלה, כי התקבלה הודעה מהרשות לאיסור הלבנת הון על העברה של הכספים לאחר שהבנק דיווח לרשות.
היורש הוזמן לחקירה ברשות המיסים. בחדר החקירה הוא נשאל לפשר הכספים והוא הסביר כמובן שקיבל את הכספים במסגרת חלוקת עיזבון. כאשר נשאל מדוע לא שולמו מיסים בגין כספי הפיצוי? השיב היורש כי הוא לא ידע על כך שצריך לשלם מיסים שכן העו"ד ייעץ ליורשים שאין צורך לדווח על הסכם החלוקה. עוד נשאל מדוע הוצג מצג שווא שהפיצוי שולם מחשבון העיזבון והוא כמובן הסביר שהעו"ד ערך את ההסכם.
לאחר דין ודברים מול רשות המיסים התברר ליורשים כי הם היו צריכים לדווח על העסקה לרשות המיסים במועד, ושומה בגין מס שבח ומס רכישה הומצאה לכל היורשים מיד לאחר מכן. השומה עמדה על מאות אלפי ₪ שכן רשות המיסים מחשבת את המס בגין שווי הברוטו ולא בגין שווי הנטו לרבות הצמדה ריבית וקנסות. היורשים נכנסו למערכה משפטית בה עלתה השאלה מי ישלם את המס? כי הנושא לא הוסדר בהסכם חלוקת העיזבון.
לאחר הליך גישור שארך חודשים ארוכים נמצאה המשוואה לחלוקה של המס בין היורשים, נערכו חישובי ברוטו ונטו של שווי הנחלה והוסכם כי היורש שקיבל את הזכויות ישלם 60% מהמיסים והיורשים האחרים 40% מהמיסים. דובר על מאות אלפי שקלים שהיורשים נדרשו לשלם שנתיים ויותר לאחר ביצוע העסקה, דבר שבהם לא ציפו לו והגיע אליהם בהפתעה ביום בהיר אחד.
נבהיר היטב – כאשר הפיצוי מגיע מהון עצמי של היורש יש חובה לדווח לרשות המיסים בתוך 30 יום מחתימת הסכם חלוקת עיזבון ולשלם את המס בתוך 60 יום! אין דרך עוקפת או תכנון מס "יצירתי" – אם היה היינו אומרים – אבל אין!!!
מכירה לצד ג':
יורשים שקיבלו החלטה למכור את הנחלה לצד ג' צריכים להיות מודעים לחבויות המס ולאפשרויות הקיימות להפחתת גובה מס השבח שחל עליהם. בעידן הנחלה המהוונת המוכר משלם מיסים בסך 50% מגובה התמורה, נוכח החיוב בדמי רכישה תחת דמי ההסכמה שחלפו רשמית מהעולם ביום 10.4.18 עת רמ"י הודיעה על הפעלתה של החלטה 1553 וכן לאחר פסק דין בלוך שמחייב ברי רשות בתשלום היטל השבחה.
"התחשבנות מחדש" לפי החלטה 1553:
נזכיר כי המועד לבצע "התחשבנות מחדש" בגין פעולות שבוצעו בנחלות החל מיום 9.6.11 (מועד אישור ההחלטה בבג"ץ) ועד ליום 10.4.18, יפוג בתוך שנה קרי ביום 9.3.19.
הגשת בקשות בתוך המועד האמור, תאפשר לבעלי הנחלות לבצע "התחשבנות מחדש" ולקבל שומה בהתאם להחלטה 1553 ביחס לפעולות שבוצעו בנחלה: תוספת בניה, פיצול מגרש, תשלום דמי הסכמה במכירה. ככל והתשלומים ששולמו בהתאם להחלטות שחלו עד היום ביחס לשומות בהתאם להחלטה 1553, היו גבוהים יותר, בעל הנחלה זכאי לקבל בהשבה את ההפרש בין השומות בצירוף הצמדה.
רוכש שמבקש להמיר את דמי ההסכמה בדמי רכישה, יוכל לשלם את התוספת בגין ההפרש בין דמי ההסכמה לדמי הרכישה וליישם את החלטה 1553 ולקבל את כל ההטבות בהתאם למסלול דמי רכישה.
במקרים בהם בעל הנחלה זכאי להשבה של כספים, ככל ודמי הרכישה נמוכים מדמי ההסכמה (בקו עימות ועדיפות לאומית א' קיימת אפשרות לקבל במקרים רבים השבה של כספים), יש להגיש בקשה להתחשבנות מחדש, הכספים יושבו על ידי רמ"י למוכר וההתחשבנות בין קונים למוכרים תתבצע בהתאם לאמור בהסכם המכר. היכן שהנושא לא הוסדר בהסכם המכר, עמדתנו מבחינה משפטית היא כי ההשבה של הכספים תתבצע לצד ששילם את דמי ההסכמה.
נחלות לא מוכרים!
נכון להיום עדיין קיימת אי התאמה בין ההטבות שמקבל הקונה לשווי הנחלות ולכן המלצנו לא למכור את הנחלות גם אם היורשים החליטו על מכירה אלא לדחות את מועד המכירה ובתקופת המעבר לבצע הסדר בין היורשים.
הצעתנו היא לבצע בין היורשים "הסכם נאמנות" שיסדיר את היחסים בתקופת המעבר עד אשר היורשים יגיעו להסכמה ביניהם ביחס לחלוקת הזכויות במסגרת פיצול מגרשים מהנחלה או מכירת הנחלה לצד ג'.