לפני כשנה וחצי פנה למשרדי מגדל ביצי מאכל מהצפון וביקש ממני לנהל עבורו מערכה משפטית במטרה שיקבל תוספת למכסת ביצי המאכל שברשותו.
בדקתי את פרטי המקרה ואכן הסתבר כי במהלך שנת 2016 הוא שדרג את לול המטילות שברשותו והפך אותו ל"לול חופש".
המגדל סיפר לי כי בהתאם לתקנה 7(ב) לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016), תשע"ו-2015 (להלן: "תקנות 2016") הוא פנה לועדת המכסות של המועצה לענף הלול וביקש תוספת של 100,000 ביצים למכסה שברשותו. אלא שבהחלטה מיום 11.1.17 דחתה ועדת המכסות את בקשת המגדל כאשר היא מנמקת את החלטתה בזו הלשון: "מאחר שקיבלת כבר הקצאה של 100,000 ₪ ביצי מאכל לפי החלטת ועדת המכסות מיום 28/10/15, בגין עמידתך בתנאים. לא ניתן להקצות פעם נוספת בגין אותה תקנה".
אנו סברנו כי החלטת הוועדה שגויה, שכן תוספת המכסה שקיבל ביום 28.10.15 מקורה בתקנה 7(ג) לתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2015), תשע"ה-2014 (להלן: "תקנות 2015"), שעניינה השלמה למכסת הבסיס לסך של 500,000 ביצים, ולא בתקנה 7(ב) לתקנות שעניינה כאמור תוספת מכסה למי ששדרג את הלול והפך אותו ל"לול חופש". יוצא איפוא, כי אין כל בסיס לקביעת ועדת המכסות כי מדובר בתוספת "בגין אותה תקנה".
לפיכך קיבלתי את התיק לטיפול והגשתי ערר על ההחלטה לא ליתן את תוספת המכסה, לוועדת הערר על ועדת המכסות.
המכשול הראשון עליו היה עלי להתגבר היה פער הזמנים בין החלטת ועדת המכסות לבין הגשת הערר. בעניין זה עליכם לדעת כי בהתאם לחוק המועצה לענף הלול, הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת המכסות להגיש ערר תוך 15 יום. היות ופרק זמן זה חלף, עוד לפני שפנה המגדל למשרדי, הגשתי לוועדת הערר בקשה להארכת מועד להגשת הערר. ועדת הערר קיבלה את טענותיי וקבעה כי בשל העובדה שוועדת הערר הוקמה לאחר שנים רבות בהן לא היתה קיימת ונוכח העובדה שכינוסה הראשון אירע רק בשלהי חודש מרץ 2017, קרי למעלה מחודשיים לאחר ההחלטה שניתנה למגדל, וכן בשים לב לכך שהוועדה לא ציינה בפני המגדל בגוף ההחלטה כי קיימת לו זכות להגשת ערר תוך 15 יום, הרי שיש להאריך את המועד להגשת הערר על החלטת ועדת המכסות וליתן למגדל את יומו בפני ועדת הערר.
לאחר שצלחנו את המכשול הראשון, הפרוצדוראלי, היה עלינו לצלוח כמובן את המכשול השני, המהותי והחשוב, ולשכנע את ועדת הערר כי שגתה ועדת המכסות בשעה שדחתה את בקשת המגדל לתוספת מכסה.
כאמור, הטענה המרכזית היתה כי החלטת הוועדה ביום 28.10.15 היתה להעניק לו תוספת מכסה מכח בתקנה 7(ג) לתקנות 2015 שעניינה השלמה למכסת הבסיס לסך של 500,000 ביצים, ולא בתקנה 7(ב) לתקנות שעניינה כאמור תוספת מכסה למי ששדרג את הלול והפך אותו ל"לול חופש". ויוסבר כי התוספת בגין השלמת מכסת הבסיס הגיעה למגדל לאחר שזה קיבל רשיון עסק ללול דבר המהווה תנאי להשלמת מכסת הבסיס. הוספנו וטענו כי רק בשנת 2016 סיים לשדרג את הלול ולכן כלל לא ייתכן כי קיבל תוספת מכסה בגין השדרוג בשנת 2015 אלא בגין השלמת מכסת הבסיס בלבד.
גם טענה זו התקבלה על ידי ועדת הערר אשר החליטה כי הדיון בעניינו של המגדל יוחזר לדיון בועדת המכסות על מנת שזו תבחן את טענתו העובדתית של המגדל לפיה הוא השלים כאמור את שדרוג הלול בשנת 2016 ועל כן ממילא תוספת המכסה שקיבל בשנת 2015 לא היתה בגין שדרוג הלול אלא בגין השלמת מכסת הבסיס.
ואמנם, כעבור מספר חודשים נקבע למגדל דיון מחודש בועדת המכסות. דיון זה נסוב בעיקר סביב השאלה האם התוספת שניתנה למגדל בשנת 2015 בגין השלמת המכסה, לאחר קבלת רשיון עסק, כפופה לאותם תנאים לקבלת תוספת בגין שדרוג הלול ולכן למעשה מדובר באותה תוספת, או שמא היא כפופה לתנאים נוספים אותם השלים המגדל רק בשנת 2016.
בדיון זו הודגש בפני הוועדה כי תקנה 7ב לתקנות 2015 קובעת כי: ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה שהעתיק את הגידול שלו ללול חדש בהיקף של עד 18,000 מטילות, תוספת מכסה של 100,000 ביצים ובלבד ש...". המונח "לול חדש" מוגדר בתקנות אלו: לול שהוקם או שהורחב במהלך שנת 2015 ומתקיימים לגביו התנאים הקבועים בתקנה 9(ב)(3)(א) ו-(ב). לפיכך, מאחר שאין מחלוקת כי הלול של המגדל לא הוקם ולא הורחב בשנת 2015, אלא רק בשנת 2016, ממילא ברור כי המגדל לא קיבל בשנת 2015 תוספת מכסה בגין שדרוג הלול אלא בגין השלמת המכסה בלבד.
עמדתנו זו התקבלה על ידי ועדת המכסות אשר במכתב מאוגוסט 2018 הודיעה למגדל על כך כי הוא זכאי לתוספת מכסה של 100,000 ביצים. אציין כי קיבלנו פניות נוספות ממגדלים ובימים אלו אנו מטפלים במקרים נוספים שמטרתם הגדלת המכסה.