מידע בנושא אנרגיות מתחדשות

נושא הקמת מתקנים לאגירת אנרגיה תופס תאוצה בתקופת האחרונה יותר ויותר.

הסדרת הקצאת קרקע למתקנים אלו מופיעה בפרק 7.5 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, אשר דן בהקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית.

"מתקן אגירת אנרגיה" – על פי פרק ההגדרות הוא מתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;

הקצאת קרקע למתקני אגירת אנרגיה במשבצת ישוב תתבצע לפי הכללים כדלקמן:

תקופת החכירה תהיה עד 49 שנים. ככלל, תקופת החכירה נקבעת בהתאם להחלטות רשות החשמל, אולם בשלב זה טרם הושלם ההליך המכרזי של רשות החשמל למיזמי אגירה.

עד ההקצאה ישולמו לרשות דמי חכירה מהוונים בהתאם לתקופת החכירה על פי שומה. תיתכן גביית תשלומים בעבור ההקצאה בשיטה של תמלוגים או שילוב של דמי חכירה מהוונים ותמלוגים.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

חתמו על הסכם שותפות להקמת מערכות סולאריות ומתקני אגירה וטעינה בהשקעה משותפת של כ-25 מיליון שקלים. במסגרת ההסכם תוקם מערכת לאגירת אנרגיה לקראת השינוי התעריפי הצפוי במחירי החשמל בישראל כבר בינואר 2023

הוועדה המקומית לתכנון ובניה עמק הירדן, אישרה בישיבתה מסמך מדיניות ראשון מסוגו במרחב הכפרי המסדיר את המקומות בהם ניתן להציב תאים פוטו-וולטאיים על קרקע חקלאית. המסמך המדובר כבר זוכה לתמיכת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, משרד האנרגיה וגופים נוספים וכבר הביא להישג משמעותי בדמות אישור פרויקט פוטו-וולטאי על הקרקע לקיבוץ תל-קציר הנמנה על יישובי המועצה.

המשמעות: דו-שימוש בקרקע המשלב ייצור של למעלה מ-100 מגה וואט, תוך המשך ייצור תוצרת חקלאית בצורה מיטבית • הניסויים יתבצעו בכ-100 ישובים ברחבי הארץ

שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "מדובר בפיילוט שייטיב עם החקלאות הישראלית על ידי מקסום רווחי החקלאים, שימור קרקע חקלאית ושילוב של העשייה החקלאית עם קידום יעדי האנרגיה ושימור הסביבה של מדינת ישראל . בעידן של שינויי אקלים בו אירועי קיצון הופכים תכופים עלינו לשים דגש על חדשנות ועל פיתוח. פרויקט האגרו וולטאי הוא אחד החשובים עבור משרד החקלאות שכן אנרגיה סולארית היא פני העתיד בצמצום הנזק הסביבתי ומחקרים מן העולם אף הראו כי האגרו וולטאי מצמצם את השפעת נזקי מזג האוויר על התוצרת החקלאית. אני שמח על שיתוף הפעולה בין המשרדים ומקווה כי הפיילוט יצליח ויהווה כר פורה לפיתוח תחום האנרגיה הסולארית"

שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "שמשית אך צפופה – היכולת ליצור תמהיל אנרגיה מגוון וירוק למדינת ישראל תלויה במידה רבה ביכולתנו לחשוב ביצירתיות ולקדם פתרונות המעודדים שימוש כפול בקרקע. מאה היישובים שייקחו חלק בניסוי להפקת אנרגית שמש על גבי גידולים חקלאיים יהיו כוח החלוץ של מדינת ישראל בדרך להגדרה מחדש של החקלאות הישראלית"

בחודש אוגוסט 2021 פרסמה רשות החשמל הליך תחרותי חדש, בשטח המדינה (לא כולל יו"ש), להקמת מתקנים בדו שימוש, לייצור חשמל אשר יחוברו לרשת החלוקה במתח גבוה ומתח נמוך.

"מתקן בדו שימוש" הוא מתקן פוטו וולטאי שאינו מתקן קרקעי, לרבות מתקן המוקם על גג של: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי. המתקן ייחשב כמתקן בדו שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף -  גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף, כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.

"גג" כולל – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן.

לעניין זה הגדרת "מתקן קרקעי" היא מתקן פוטו וולטאי המונח על הקרקע ולא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.

בהליך זה הוגבלה לראשונה התקופה לתשלום התעריף המובטח החל מיום ההפעלה המסחרית של כל מתקן ועד ליום 15.6.2039 (להלן: "תקופת התעריף"). דהיינו, בהנחה שהפעלה מסחרית תתאפשר החל משנת 2024 ואילך, לראשונה, התעריף מובטח לתקופה של כ- 15 שנים בלבד.

מועצת מקרקעי ישראל החליטה בישיבתה האחרונה מיום 09.09.21 בראשות שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, מספר החלטות משמעותיות למגזר הכפרי ובינהן:

הליכי פדיון קרקע חקלאית יוארכו עד 2026;

המועצה אישרה כי רמ"י תערוך מכרזי יזום גם בשטחים שכיום הם חקלאיים;

רמ"י תאפשר לרשויות מקומיות באזורי עדיפות לאומית להסב קרקעות לצורכי ציבור למטרות השכרה קצרת טווח לתעסוקה בתום 7 שנים מיום ההקצאה המקורית;

מחיר אחיד לפרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית;

החלת תעריף אחיד להקצאת קרקעות למיזמים ליצור חשמל כגון טורבינות רוח.

בימים אלה עודכנה תכנית המתאר הארצית לאישור מתקנים פוטו וולטאיים וזאת בין היתר כדי לממש את החלטת הממשלה מס' 4450 מיום 29/1/2019 לפיה עד שנת 2020 10% מיצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות.   מדובר בהמשכה של החלטת ממשלה מס' 542 מיום 20/9/2015 לפי עד שנת 2030, 30% מיצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות.

בתיקון המוצע יתאפשר לאשר היתרים למתקנים פוטו וולטאים בשימוש כפול בשימוש הייעודי ושימושי קרקע נוספים על הקבוע בתכנית הראשית כמו שטחים כלואים על מחלפים, על גבי מיגון אקוסטי, קירות תמך, קירוי בתי עלמין ועוד.

על פי המדיניות החדשה יורחבו השימושים במקומות שונים ובהם ניצול מירבי של שימושים קיימים בקרקע כפי שצוין תוך צמצום היקף השטחים למתקנים המוקמים על קרקע חקלאית.

בנוסף, התכנית המעודכנת מאפשרת הקמת מתקני אגירת אנרגיה בשימוש מותר בתחומי תכניות למתקנים פוטו וולטאים שאושרו (מצורפת רשימה) ואשר לא כללו את זכויות הבניה הנדרשות לשם הקמתם של מתקני האגירה.

בקרוב נתחיל לראות פאנלים סולאריים מעל שדות ומטעים! משרד האנרגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר שמחים לבשר על ביקוש חסר תקדים במסגרת הפנייה לקידום ייצור אנרגיה סולארית משולב בחקלאות. שני המשרדים יצאו בפנייה משותפת ליזמים על מנת לקבל הצעות למתקני פיילוט לבחינת היתכנות של דו שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית בשילוב עם מחקר, תוך שמירה על חקלאות מניבה באותם השטחים. זאת, כדי להביא ל"רווח כפול" בעידן של התחממות גלובלית – המשך גידול מזון (שאף צורך CO2 מהאוויר), תוך ייצור חשמל ללא פליטת גזי חממה.

מתקני האנרגיה הפוטו וולטאים הקרקעיים מעוררים בקרב אנשי הסביבה יותר ויותר התנגדות בשל הפגיעה בערכי טבע וחקלאות. אחד הרעיונות להפחתת הפגיעה הינו שימוש דו תכליתי, אגרו-וולטאי בקרקע. המדובר בהקמה של מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בקרקע חקלאית מעובדת בדו-שימוש תוך שמירה על קיום חקלאות מניבה באופן מיטבי.

ביום 3.6.2021 התקבלה החלטת ועדת משנה ברשות מקרקעי ישראל (החלטה 926) בנושא שבנדון.

לאנרגיה מתחדשת תפקיד חשוב במעבר מעולם הדלקים הישן והמזהם לעולם החדש שמחויב להפחית את פליטות גזי החממה – רק כך עד 2050 הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ לא תעלה על 2 מעלות צלזיוס.

יש לנו כניראה חלון הזדמנויות של רק עשר שנים להשיג זאת. בעשור האחרון ישראל מגששת בדרכה האיטית והמסורבלת עם הרבה ספקות לקדם אנרגיה מתחדשת. את כל יהבה השקיעה בתגליות הגז ובכמיהה למלא ממנו את קרן האושר, לכאורה במקום להבין שהאנרגיה הזולה והנקייה ביותר בישראל היא האנרגיה הסולארית.

שתי סוגיות כיום מעכבות פיתוח מאסיבי של אנרגיות מתחדשות: פיתוח מושכל של רשת החשמל ושינוי אסטרטגי באופן ניהול משאב הקרקע המוגבל מאוד בישראל.

עבודה חשובה זו מציגה את הדרכים והמודלים שכדאי לאמץ בכל הנוגע לקרקע וניהולה ע"י רשות מקרקעי ישראל, מישרד החקלאות והציבור הרחב.

המטרה היא ליעל ולהוזיל את ההליכים להקמת מתקנים סולאריים תוך מיזעור נזקים עתידיים בשימוש בקרקע. העבודה מדגישה את חשיבות הגגות והשימוש הדואלי בקרקע, כך שנמנע פגיעה בסביבה. אין לנו הרבה זמן, צריך ללמוד וליישם במהירות ובאופן מקיים. מחקר זה תורמת רבות לחדד את הכיוון הנכון בקרב מקבלי ההחלטות.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.