מידע בנושא ירושת משק חקלאי

בעלי נחלות רבים, רוצים לנצל את שטח הנחלה ולבנות כמה בתי מגורים על מנת לאפשר לילדיהם ולבני משפחתם להתגורר בשטח הנחלה או להשתמש בה לצורך חקלאי (בהווה ובעתיד). ברוב המכריע של המקרים הדבר נעשה תוך הבטחות והסכמות בעל פה בין בני המשפחה, אשר יכולות להיות בתוקף במשך שנים רבות.

על פי נוהל של רשות מקרקעי ישראל, מגורים של שני אחים או יותר בשטח נחלה חקלאית לאחר פטירת הוריהם, מהווה הפרה של הסכם החכירה. קיים נוהל שניתן לבצע אשר כרוך בבירוקרטיה ועלויות גבוהות על מנת להכשיר את המגורים המשותפים. בנוסף, על מנת לבנות יותר מבית מגורים אחד בשטח נחלה, יש לבצע חלוקה של השטח (פרצלציה) או לרכוש הקרקע מרשות מקרקעי ישראל, הליך שגם הוא מגיע לעלויות של מיליוני שקלים. 

אנו שומעים על סכסוכים רבים בין אחים אשר מגיעים לבית המשפט בהקשר זה בנושאים מגוונים- החל מסכסוכים על אופן חלוקת תשלומי ההיטלים והמיסים בין האחים ועד לסכסוכים בבקשה להורות לבן משפחה להתפנות משטח הנחלה. המשותף לכל הסכסוכים האלה הוא שמכולם כל משפחה רוצה להימנע ושמרובם ניתן להימנע בפשטות.  

בכתבה זו, יוצגו שני מקרים דומים אשר בכל אחד מהם, הכריע בית המשפט באופן שונה, בין היתר בגלל הפרקטיקה של הסכמות בעל פה ואי הסדרת היחסים בכתב.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

ההשלכות של "זכות ההמלצה" למגרשים בהרחבות של מושבים, שהקנו הורים לאחד הילדים לפני מספר עשורים, מקבלות ביטוי כיום כאשר הורים מבקשים לערוך צוואה ולקבוע הוראות ביחס לחלוקת הזכויות בין הילדים, כאשר יש כוונה להתחשב בזכויות שקיבלו ילדים בחיי ההורים וכן במסגרת דיונים בין יורשים שנותרו עם צוואה ובייחוד כאשר ההורים לא הותירו אחריהם צוואה.

לאור כך שאני פוגש את הדיון על "זכות ההמלצה" בהליכים רבים מול הורים שמבקשים לערוך צוואה ולבצע חלוקה וכן בהליכי גישור כאשר יורשים נותרו ללא צוואה, בחרתי להעמיק את הדיון בנושא זה ולשתף אתכם בסיפור משפחתי שבמרכזו עומדת "זכות ההמלצה" שניתנה למגרש בהרחבה לאחד הילדים ואיימה לפרק את המשפחה כליל.

במקרה עליו נדבר בהרחבה, מדובר בהורים מבוגרים שמצאו את עצמם במרכזה של מלחמה, כאשר ההורים המסכנים הבינו מאוחר מידי, שהכל התחיל אי שם בשנות ה- 90 כאשר הם הקנו את זכות ההמלצה לבת הבכורה וכיום הזכות הזו עומדת במוקד הדיון המשפחתי וגורמת לרעידת אדמה של ממש במשפחה.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

הנושאים במסגרת המצגת:

  • מה זו נחלה - מושגי יסוד;
  • המערכת החוזית - סיווג זכויות המתיישב בנחלה המסגרת הנורמטיבית של הורשת זכויות בנחלה;
  • אי ההתאמה בין המסגרת הנורמטיבית למערכת החוזית תוקפה של צוואה הנוגדת את ההוראות החוזיות;
  • תוקפה של צוואה הנוגדת את ההוראות החוזיות;
  • הכשלים בדין הרצוי – והצעה לתיקון חוק הירושה.

ניתן במסגרת הרצאה בלשכת עורכי הדין

מלחמות הירושה מקורן ברוב המקרים ברגשות "קנאה" המקננים בנפשם של הילדים עוד מילדות. בכדי ליצור מחלוקת במשפחה צריך "מתלה" שיבעיר אש בשדה קוצים והדיון על הירושה הוא "זרז" מצויין בכדי להביא לפרץ רגשות כשההשלכות הן לדורי דורות.

עוד משחר בריאת העולם, בסיפור על אדם וחווה, אנו מוצאים כי הקנאה בין הילדים "קין והבל" הביאה לתוצאה טראגית. במשפחות רבות "המוות" בסיפור על קין והבל מסמל את המחלוקת שפורצת כתוצאה מקנאה כשכל המציאות נשברת לרסיסים ולבסוף לא נותר דבר, ממשפחה שלפני רגע היתה מאוחדת.

פסק הדין עוסק בחבר אגודה ובעל זכויות בנחלה במושב גבעת כ"ח.

החבר חפץ לבצע פרצלציה של משק העזר, באופן שתתאפשר בניה של יחידה נוספת במגרש, והוא קיבל את אישור האגודה לכך כנדרש.

אולם, כעבור כ3 שנים, התקבלה החלטת ועד בה בוטלה החלטת הוועד הקודמת. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם ועד האגודה פעל בסמכותו כאשר קיבל החלטה זו, והאם רשאית האגודה לבטל את החלטתה כעבור פרק זמן זה.

ה"פ (מרכז) 924-11-20 שמעה נ' גבעת כח-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ', פס״ד מיום 22.09.21

 

 

פסק הדין עוסק בתביעה של אחיה ויורשה הבלעדי של המנוחה, חברת קיבוץ איל (להלן: "הקיבוץ", או "האגודה"), שבו התגוררה עד לפטירתה.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם לתובע עומדות זכויות בבית המגורים של אחותו המנוחה ובגין מניותיה באגודה

ת"א(מרכז) 20-63638-07 פניני נ' קיבוץ איל ואח', פס״ד מיום 18.07.21

 

 

בית המשפט המחוזי בחיפה הפך החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה וקבע כי התוצאה לפיה מכסת הביצים אינה חלק מן העיזבון הואיל והועברה לבן הממשיך, מנוגדת לדין ולהלכה לפיה מכסת ביצים היא זכות עצמאית אשר אינה "הולכת אחרי הנחלה".

בית המשפט המחוזי דן בשני ערעורים של בית המשפט לענייני משפחה בסוגיות שונות הנוגעות לעיזבון וחלוקתו בין היורשים, אך נתמקד בסוגיה מעניינת המתייחסת למכסת ביצים שהייתה קיימת בנחלה.

עמ"ש(חיפה) 37202-02-20,  עמ"ש 39196-02-20 א' ת' ואח׳ נ' ד' ת' ואח'', פס״ד מיום

אדם הרוכש מגרש או כל נכס אחר מחויב לפי החוק ברישומו בלשכת רישום מקרקעין (הטאבו) העסקה מסתיימת אך ורק לאחר רישום הנכס בטאבו.

ככלל במגרשים במושבים תתקבל דרישה מרשות מקרעי ישראל לרישום הזכויות בלשכת רישום מקרקעין ועל בעליו לבצע זאת תוך תקופת זמן אשר תוקצב לו בדרישת הרשות. הבקשה לרישום הנכס מתבצעת על ידי בעליו או על ידי עו"ד מייצג. פעולת רישום הנכס בטאבו בעצם מבטיחה את זכויות הרוכש בנכס ונותנת לו זכות קניינית וודאות משפטית בנכס וכך בעצם הופך הרוכש לבעליו של הנכס, כל עוד הנכס לא נרשם בטאבו בעליו יחזיק אך ורק בזכות חוזית (זכות פחותה מזכות קניינית).

משמעות הרישום הוא כי  הבעלות בנכס היא של בעל הנכס בלבד, והוא יכול לעשות כרצונו, בכפוף למגבלת החוק. כמו כן, פעולת הרישום תשביח את ערך הנכס, שכן כל פעולה בנכס כגון העברת זכויות תתבצע ביתר קלות ובעלויות נמוכות יותר שכן לבעלי מקצוע יהיה קל יותר לתת שירות לנכס אשר נרשם בטאבו.

בעסקאות מקרקעין ובהסדרתן, עולה בד"כ השאלה - "ומה עם צוואה, צריך?"

במדינת ישראל קיימות שתי דרכים להוריש: א. לפי הקבוע בחוק הירושה, ב. לפי הצוואה. חוק הירושה קובע נוסח צוואה אשר לא תמיד "מכסה" מקרים רבים פרסונאליים וע"כ נדרש תכנון נכון של חלוקת נכסים ולו גם מההיבט תכנון המיסוי.

חוק הירושה בישראל קובע כי עיזבונו של אדם יחולק בין יורשיו לפי דין, באופן יחסי לדרגת קרבתם אליו. לדוגמא, אדם ההולך לעולמו ומשאיר אחריו בן/בת זוג וצאצאים, על פי דין, בן/בת זוג והצאצאים יורשים את המנוח באופן הבא : האלמן/ה יורש/ת מחצית מעיזבונו וצאצאיו יורשים את המחצית השנייה של עיזבונו. חלוקה מידית זו מהווה פוטנציאל לסכסוכים קשים בתוך המשפחה.  למשל - מה קורה אם אחד הצאצאים או כולם מבקשים לממש לאלתר את חלקו בעיזבון?  ומה קורה כשמדובר בזוגיות שנייה ולבני הזוג יש ילדים מהזוגיות הראשונה שלהם ורכוש שנצבר קודם לקשר הנוכחי והובא לתוך הקשר החדש?

בחכירת נחלות מרשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה "הישן" טרם עידן ההיוון מהווה חריג לחוק הירושה, שם, לאחר פטירת אחד מבני הזוג הנחלה עוברת לבן הזוג הנותר בחיים.

מורכבויות הורשתיות משפחתיות מביאות עימם הרס של משפחות רבות וניהול של הליכים משפטיים ארוכים ומדממים, אשר הגובים מחירים נפשיים וכלכליים יקרים.

אדם החפץ לקבוע עוד בחייו את אופן חלוקת רכושו לאחר מותו ובכך לשמר שלום בית בין יורשיו, יכול לעשות זאת באמצעות עריכת צוואה.

"זכות ההמלצה" למגרש בהרחבה: כיצד נתחשב בזכויות שילדים קיבלו בחיי ההורים במסגרת חלוקת העיזבון?

כאשר מדובר בכספים שהורים נתנו בחייהם או בזכויות בדירה, הדרך לביצוע החלוקה היא פשוטה, כך שניתן לקזז את השווי שההורים נתנו לאותו ילד בחייהם, מהחלק שאותו ילד זכאי לקבל מתוך העיזבון שיחולק אחרי ההורים ובהתאם לכך נערוך את הצוואה ונתייחס להשלכות המס ביחס ל"איזון פנימי" ו"איזון חיצוני" בין היורשים.

שאלה ייחודית למגזר החקלאי שעולה בהרבה מקרים - כיצד נתחשב ב"זכות ההמלצה" שניתנה לאחד הילדים לקבל מגרש בהרחבה של המושב? בראשית הדברים אדגיש, כי כאן מדובר "בבטן רכה" או אולי "בתיבת פנדורה" כזו שההורים חוששים מלפתוח אותה או כזו שכלל לא היה ידוע להורים שהיא "פצצה מתקתקת" שמחכה אי שם בפינה לדיון המשפחתי על חלוקת הנחלה.

תזכרו בסיפור על "חבורת הגולשים" ועל התהליך שנדרשו היורשים לעבור בכדי להבין את מהותה של "זכות ההמלצה" שקיבל תומר לפני שנים רבות במגרש בהרחבה ותבינו היטב, כי מדובר ב"מוקש" שמחכה אי שם בפינה למועד החלוקה.

עמוד 1 מתוך 7

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.