מידע בנושא בן ממשיך

הורים מנוחים ל-9 הותירו נחלה אשר לא מתקיימת בה פעילות חקלאית כבר שנים רבות, ההורים לא העבירו את זכויותיהם בנחלה במהלך חייהם ואף לא רשמו בן ממשיך. לאחר פטירת ההורים כל אחד מתשעת האחים ירש חלק שווה מהעזבון. הנתבע 1 חי במשך כל חייו במשק גם לאחר פטירת הוריו, הוא הקים שם משפחה יחד עם הנתבעת 2 וגידל שם את ילדיו. במהלך 14 שנים התובעים- אחיו של הנתבע דרשו ממנו לפצות אותם על חלקיהם בנחלה או לחלופין למכור את הנחלה ולחלק את התמורה. הנתבע 1 לא נענע לדרישותיהם.

שווי ה"ברוטו" של הזכויות במשק עומד על סך של כ-4,300,000 ש"ח. לאחר תשלומים צפויים ומיסים שווי ה"נטו" של הזכויות במשק עומד על כ- 1,870,000.

תמש (י-ם) 12739-11-18 פלוני נ' אלמוני, פס״ד מיום 09/11/22

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

כל בעל נחלה במושב מגיע לרגע בו הוא צריך להחליט מי מבין צאצאיו ירש את נחלתו. בשונה מנכסים בעיר, הנחלה במושב הינה נכס מיוחד שיש בו מורכבות לעניין ההורשה, הקושי טמון בעובדה שכל פעולה בנחלה כפופה ל"הסכם המשבצת" שעליו חתומה האגודה השיתופית מול רשות מקרקעי ישראל ובו ישנה הגבלה להעברת הזכויות לצאצא אחד בלבד

הגבלה זו שמקורה ברציונל כלכלי היסטורי, כי פיצול הנחלה יגרום לכך שלא ניתן יהיה לקיים את המשק מבחינה כלכלית, גורם כיום למשפחות רבות לעמוד בפני דילמה כמעט בלתי אפשרית מי מבין הילדים יזכה להמשיך את הוריו בנחלה. החלטה זו מלווה לא אחת במתחים בין בני המשפחה ואף לסכסוכים ממושכים במקרים לא מעטים.

בפני בעלי הנחלה עומדות מספר אפשרויות להורשת הנחלה ויכול ותכנון נכון על ידי עורך דין שבקיא בתחום, תוך הסכמה ושקיפות מול כל בני המשפחה תביא לכך שהחיכוך בין בני המשפחה יצטמצם ויגיע למינימום האפשרי.

סכסוך ירושה בין אחים, כאשר המחלוקת העיקרית בניהם, היא מי יקבל את מכסות הביצים של ההורים המנוחים, הגיע לפתחו של בית המשפט. פרטי המקרה, ההחלטות בית המשפט והיפוכן במסגרת הערעור, יוסברו כעת.

שני אחים, יורשיהם עלפי דין של הוריהם המנוחים, האחד הוא בן ממשיך במשק שהיה בבעלותם של ההורים והשני, הנו בעל משק המפעיל לול לגידול ביצים, הגישו תביעות לבית המשפט לענייני משפחה על מספר נושאים לגבי הרכוש שהותירו אחריהם הוריהם.

האם יש לקבל תביעה של בת לפס"ד המצהיר כי המשק של אמה הועבר אליה באמצעות מינוי בת ממשיכה או התחייבות בלתי חוזרת אחרת בעל פה? ואם התשובה שלילית, מה יהיו זכויותיה ומעמדה של התובעת שגרה במשק 42 שנים, מקום שאמה העבירה בפועל ובכתב את הזכויות במשק, באמצעות הסכם מתנה לבת אחרת משנת 2013.

תמ׳׳ש 58842-03-16 27727-06-16 פלונית נ׳ אלמוניות, פס״ד מיום 31/03/2020

"בניסן נגאלנו ובניסן עתידין ליגאל". עם ישראל יושב בבית בימים אלה ומתכונן לחג הפסח כאשר ברקע משבר הקורונה שינה לכולנו את המציאות. בפתח יש לנו הזדמנות, קוראים לה "חודש ניסן" שמאפשר לנו לחדש את המערכת ולבצע שינוי משמעותי בחיים. אלו רגעים שבהם נוכל להצמיח מקומות חדשים, אם נבין שהמשפחה היא השורש לכל השמחה בחיים שלנו, זהו המקום הכי בטוח לחזור אליו ברגעים שאנחנו צריכים חיבוק וחיוך אמיתי, להרגיש מישהו שבאמת אכפת לו מאיתנו, זו המשפחה.

לפני מספר ימים התקבל פסק דין בתיק שניהלנו במשך ארבע שנים. ייצגנו אבא בתביעת פינוי מול הבן, סיפור קשה וכואב, שאני עומד לגולל בפניכם בכדי שיעזור לי להדגיש את המקום שאני מבקש לכוון אליו - המשפחה היא מעל הכל!

הפסוק הכי חזק שיכול לתאר את המקרה עליו אנחנו מדברים נאמר בישעיהו פרק א' פסוק ב': "שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דיבר בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי".

תביעה ותביעה שכנגד של בת זוג של בן לאם ברת רשות בנחלה במושב, שעניינה רישום בן ממשיך בנחלה. בנה של האם התגורר במשק הוריו יחד עם בת זוגתו. משנפטר הבן, דרשה בת הזוג לרשום את המשק על שמה כבת ממשיכה בטענה כי בן זוגה מונה לבן ממשיך. מנגד טוענת האם, כי אין להכיר בה כבת ממשיכה, כיוון ובנה לא מונה לבן ממשיך, ומשכך על בת הזוג לפנות את המשק.

תמש (נצ') 36032-04-15 – צ.ש נ' פ.ש,, פס״ד מיום 18/01/2019

 

 

החלטות חדשות במושבי עובדים מתחילות להשוות למעשה את המשק החקלאי (הקרוי הנחלה) לקרקע עירונית לכל דבר.

בעבר התרגלנו לראות במשק חקלאי, יחידה חקלאית סגורה שאינה ניתנת למימוש קרקעי מסחרי או אפילו לחלוקה בין יורשים או רחמנא ליצלן, הכנסת רוכשים זרים לתמונת המשק החקלאי והנה לאחרונה מתגלים בקיעים מהותיים בכך ונתארם להלן

כידוע בשנים האחרונות, הוכבד נטל המיסוי המוניציפלי על חוכרי הנחלות החקלאיות אשר מחויבים בתשלום היטל השבחה, משל הם היו חוכרים עירוניים של קרקע המינהל.

אלא שפסק דין של ועדת ערר לענייני היטל השבחה, שהעניק פטור היטל השבחה לעסקה רצונית בין יורשים של נחלה חקלאית מערער במקצת את המגמה שסימן בית המשפט העליון בפרשת בלוך.

עם מותם של ההורים, הילדים הסכימו שאחד מהם יהיה ה"בן הממשיך" בנחלה שבמושב כפר חיים, ואילו שני הנותרים יקבלו חלק אחר מירושת הוריהם המנוחים.

בעת האחרונה נושא הבן הממשיך נדון רבות בבתי המשפט השונים. לאחרונה ניתן פסק דין חשוב בבית המשפט המחוזי בחיפה הדן ביחס בין זכות הבן הממשיך לזכויות אחרות הנוגעות במשק, כגון מכסת ביצים, וכן בסיווגה המשפטי של הזכות לעניין התיישנות תביעות בנושא.

עמ"ש (חי') 60154-01-18, פסק דין מיום 12.12.2018

ניסיון בגילגול שלישי לבטל מינוי בן ממשיך נדחה על ידי בית המשפט העליון.

'הדבר היה ככה': הורים ממושב כפר הרי"ף מינו בשנת 1986 את בנם כבן ממשיך במשקם. המינוי אושר ע"י האגודה החקלאית, ע"י הסוכנות היהודית ונרשם במנהל מקרקעי ישראל. כעבור שנתיים נישא הבן ובנה את ביתו במשק. בשנת 2004 נפטר הבן והכלה וחלק מילדיה נותרו גרים בביתם שבמשק.

בשנת 2011 ביקשו ההורים להעביר את הזכויות במשק לבן אחר שלהם תוך טענה שבשעתו נתנו לבן המנוח הסכמתם לבניית הבית ולא יותר מכך.

בקשתם לרשום את המשק על שם הבן האחר שלהם סורבה בשל המינוי הקודם שהושלם כאמור ברישום. עקב כך פנו לבית המשפט לענייני משפחה.

בע"מ 8132/17 ש.פ. וז.פ. נגד א.ס.ש., רשות מקרקעי ישראל, הריף – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ והסוכנות היהודית לארץ ישראל – ניתן ביום 11.12.2018

עמוד 1 מתוך 3

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.