חקלאים רבים לא נותנים דעתם על החובה לנהל רישום נוכחות עובדיהם באופן מוסדר ומדוייק בהתאם לדרישות החוק. יוזכר, כאשר הרישום הינו ידני יש לציין את שעת תחילת העבודה וסיומה וכן יש לציין שעות עבודה רגילות ונוספות, כך בחוק שעות עבודה ומנוחה(1): "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות...
(1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות יערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכנים, דיגיטליים או אלקטרונים ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך...".
בעובד זר יש לנהל את הרישום בעברית ובשפת העובד ולמסור לעובד עותק מהרשום.
המחוקק בתיקון 24 לחוק הגנת השכר העמיד לטובת העובד כלים משפטיים להתמודדות עם התופעה בה מעסיקים אינם עורכים כנדרש רישום של שעות העבודה ובחוק הגנת השכר(2): "... היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעסיק... רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על 60 שעות נוספות חודשיות".
אמנם כן, במקום בו אין רישום מסודר של שעות העבודה - לעובד יתרון בעת הדיון בבית הדין לעבודה ואולם... במקום בו בית הדין לא נותן אמון בגרסת העובד תדחה תביעתו. כך ארע(3) במקרה בו עובד שהיה אחראי שמירה בחברה ותבע ממעסיקתו גמול עבור שעות נוספות אותם טען שביצע. במקרה שנדון בבית הדין האזורי קבע בית הדין כי אין לתת אמון בטענות התובע בדבר עבודה בשעות נוספות ונפסק לו פיצוי ב"דרך האומדנא". המעסיקה ערערה לבית הדין הארצי(4) זה פסק "ההתייחסות למחדלי המעסיק אינה יכולה להיות בדרך של פסיקת גמול שעות נוספות על דרך האומדנא". בית הדין הארצי קבע שהגם שהעובד סמך את טענותיו על החוק הקובע חיוב המעסיק ברישום נוכחות מוסדר משנקבע עובדתית כי "אין אמון בגרסת העובד בדבר עצם עבודתו בשעות נוספות... ההתייחסות למחדלי המעסיק אינה יכולה להיות בדרך של פסיקת גמול שעות נוספות על דרך אומדנא ודין ערעור החברה להתקבל" ערעור החברה כנגד חיובה בתשלום פיצוי שעות נוספות התקבל והחיוב בוטל.
במקום אחר קבע בית הדין הארצי(5) : "כאשר בית הדין קובע ממצא בדבר העדר עבודה בשעות נוספות. במקרה כזה לא חלה החזקה, שכן יסודותיה – הנגזרים מסיווג גמול השעות הנוספות כתוספת המותנת בתנאי – לא הוכחו וכפות המאזניים אף לא נותרו מעויינות ביחס אליהן. מבלי להתיימר למצות, נעיר כי בגדר מצב זה יכולים להיכלל מקרים בהם מאזן ההסתברויות נוטה לצד גרסת המעסיק בין מחמת ראיות שהניח ובין מחמת שגרסת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות נמצאה בלתי מהימנה, כך שבית הדין אינו סומך עליה. ...על מנת שתידחה התביעה לפי תיקון 24 לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, נדרש כי המעסיק ישכנע את בית הדין כי יש לדחות את התביעה מתי ואיך יקרא הדבר, אין לקבוע נוסחות וכל מקרה יוכרע עובדתית לפי חכמתו של בית הדין היושב בדין".
בית הדין סיכם: "בהיעדר גירסה עובדתית מהימנה ממנה ניתן ללמוד כי התובע הועסק שעות נוספות אין אנו מקבלים את תביעתו ברכיב זה".
לרישום נוכחות בעובדים יומיים, כמקובל בחקלאות, חשיבות גם לעניין נוכחות העובדים בימים הסמוכים לימי חג. עובד יומי שלא עבד בימים הסמוכים לחג אינו זכאי לתשלום חג. (ע"פ צו ההרחבה בחקלאות עובד זכאי לעשרה ימי חג בשנה).
מסקנות:
- מלכתחילה יש לנהל רישום מפורט של שעות העבודה, יש להחתים את העובד מידי יום על רישום זה כך גם יחתום המעסיק או מי מטעמו. בעובדים זרים יש לנהל את הרישום ע"ג טופס הרשום בעברית ובשפת העובד.
- כאשר לא מתנהל הרישום בהתאם ללשון החוק מכל סיבה שהיא (כמו במקרה בו העובד מסרב למלא הדו"ח) מומלץ בכל זאת לנהל בזמן אמת רישום מפורט ומדוייק. בבֹא יום דין יתכן שרישום שכזה יאיין תביעת עובד לגמול שעות נוספות, כך יהיה במקום בו יתן בית הדין אמון בגרסת המעביד הנתמכת ברישומיו ולא יפסוק על פי סעיף "החזקה" שבחוק.
האמור לעיל אינו בבחינת יעוץ משפטי.
הערות שוליים:
- חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, סעיף 25.
- חוק הגנת הגנת השכר התשי"ח-1958, סעיף 26 ב(ג).
- ס"ע 35205-10-10 סרגיי סמירנוב נ' טרי סטון בע"מ ואח'.
- 29808-03-15 טרי סטון בע"מ נ' סרגיי סמירנוב ס' 13 לפסה"ד ניתן ב-17.10.17.
- ע"ע 47715-09-14 עוזי ריעני – אליאסי שיווק בע"מ.
