דרישת הועדות לתכנון ובניה להיטל השבחה מישובים חקלאיים להם חוזי חכירה לדורות מסתמכת על הוראות חוזה החכירה לדורות המקנות לישוב חקלאי את הזכות לשינוי יעוד לתעסוקה ללא החזרת הקרקע למינהל.

אנו סוברים, כי זכויות חוזיות הקיימות מקדמת דנן גוברות על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 949 המגבילה את שטחי התעסוקה ל-60 דונם נטו (80 דונם באזורי עדיפות ב' ו-120 דונם באזורי עדיפות א') והקובעת שיעורי דמי חכירה מלאים תוך התעלמות גמורה מהוראות חוזה החכירה לדורות המתייחסות לקרקע משבצת נחלות חקלאיות כקרקע עירונית בכל הקשור לשינוי ייעוד לתעסוקה

בתאריך 08 בפברואר 2009 אושרו בכנסת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ט-2009. ע"פ התקנות יינתן פיצוי לעסקים בטווח של עד 40 קילומטר מרצועת עזה. להלן מסלולי הפיצוי השונים

בשנים האחרונות נוטות הרשויות המפקיעות "להסתתר" מאחורי טענת ה"פוטנציאל" בנסיון לצמצם את פיצויי ההפקעה שישולמו עבור הפקעת קרקעות חקלאיות. ולמה הכוונה? ידוע כי שווין של קרקעות ביעוד חקלאי מושפע גם מן הפוטנציאל הקיים לשינוי יעודן ליעודים אחרים כגון מגורים ו/או תעשיה. קרקע ששווי ההנאה החקלאית ממנה מגיעה כדי אלפי דולרים בודדים לדונם עשויה להיסחר בשוק החופשי במחיר של עשרות אלפי דולרים לדונם וזאת לאור הציפיה כי ניתן יהיה בעתיד לשנות את ייעודה. מובן, שככל שהסיכוי להפשרה גבוה יותר עולה השווי ולהיפך.

בעשורים האחרונים עובר המרחב הכפרי בארץ כמו בעולם תמורות משמעותיות בתחום הדמוגרפי, הכלכלי, הארגוני והסביבתי. בתחום הכלכלי מתרחשים שינויים במבנה התעסוקה, באופי התפקודים ובאופי שימושי הקרקע. סך כל השינויים מבנים מחדש את המרחב הכפרי ויוצרים מרחב רב-תפקודי.

הגם שהדעה הרווחת בעבר היתה כי אין צורך לנמק את ההחלטה בדבר דחיית קבלת מועמד לשורות האגודה, שעה שנימוק ההחלטה עשוי היה לאפשר תקיפה רחבה של ההחלטה, הרי שלדעתנו - לאור הפסיקה העדכנית - ראוי לשקול מחדש סוגיה זו.

בית המשפט המחוזי מאמץ ענישה מרתיעה במקרה של קיבוץ אשר עשה שימוש של מוסך ללא היתר תוך הקמת מבנה לא חוקי. בית המשפט קבע כי המדובר במכת מדינה וכי יש להילחם באמצעות הענישה בעבריינות הכלכלית כך שלא תהיה כדאית.

(חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא מס' 08/09

בימים טרופים אלו, בהם מייחלים אנו לירידת גשמים ולבואו של החורף האמיתי המבושש לבוא, אלפי חקלאיים אשר נואשו זה מכבר מהציפיה לבואו של הגשם, ולאור התחזיות הקודרות לשנת בצורת נוספת אשר כפי הנראה עומדים אנו בפתחה, נושאים עיניהם דווקא לרשות המים ולמשרד החקלאות, כמי שעתידים לחרוץ את גורלם האישי והעסקי לשבט או לחסד.

השנים השחונות אשר פקדו אותנו, לא הותירו מקום לספק באשר לצורך לחפש דרכים אלטרנטיביות למציאת מקורות חלופיים למי הגשמים המועטים היורדים במהלך תקופת החורף בישראל.

נראה, כי ההזנחה הפושעת של הרשויות במציאת מקורות חלופיים ומשלימים למי הגשמים, דוגמת הקמת מתקני התפלה למי קולחין, והסחבת הננקטת בביצועם של פרויקטים מסוג זה משך שנים כה רבות, היא אשר הביאה את רשות המים לנקוט בצעדים קיצוניים ונואשים שתכליתם לתת מענה מיידי לטווח קצר לבעיית המחסור במים בה ניצבת מדינת ישראל, באמצעות גלגול הבעיה לפתחם של החקלאיים כמי אשר אמורים לשאת באופן בלעדי בתוצאות משבר המים.

בפסק דין שניתן לאחרונה, בבימ"ש השלום חיפה קיבל ביהמ"ש את טענת התובעים וחייב את מינהל מקרקעי ישראל (להלן "ממ"י") להשיב כספים שנגבו ביתר בגין תשלומי דמי חכירה מהוונים עבור מגרש מבונה. התובעים יוצגו ע"י משרד עורכי דין אטיאס פרוכטר. (ת.א 1729/06, יוחאי ויעל פינברג נגד ממ"י).

לא ניתן לקבל לחברות באופן פסיבי על ידי התנהגות במקרה שיש "נתון אקטיבי" המעיד על כך שאין המדובר במערכת יחסים של "קיבוץ" ו- "חבר קיבוץ".

הטענה לחברות מכוח תקנה 2א' אינה שמורה רק עבור "בני אדם" - אותם יחידים אשר טוענים לחברות באגודות להתיישבות כדוגמת קיבוצים ומושבים, והיא יכולה להיות רלבנטית גם עבור "תאגידים" - אותן אגודות שיתופיות אשר טוענות לחברות באגודות מרכזיות למיניהן שכל החברים בהן הן אגודות שיתופיות.יצוין, כי בשנים האחרונות מתקיימים הליכי שיוך גם באגודות מרכזיות כדוגמת תנובה, ביטוח חקלאי, משקי תק"מ וכיוצ"ב.

חוזר משרד חגי שבתאי, שפירא מס' 4/2009