== דו"ח חדש של המרכז להגירה בינלאומית וקליטה מגלה כי בשנה האחרונה התקבלו 5439 פניות ותלונות בקו החם של המרכז כאשר 35% מהפניות היו בנושא התנהלות המעסיק ו-31% בנושא שכר ■ בישראל שוהים כיום 27,511 מהגרי עבודה שהגיעו בהסכמים בילטראליים

לקחי פסק דין בעניינים שונים הקשורים למשפט העבודה ראוי שיופנמו ע"י חקלאים המעסיקים שכירים במשקם כולל עובדים זרים.

פסק הדין אותו ננתח הפעם עוסק בתביעתו של נהג משאית לזכויות סוציאליות לרבות לפיצויי פיטורים.

סע"ש 1824-04-16 שמעון סלמה נ' פינוי (ר.ע.מ.) בע"מ

בהמשך לחוזר שנכתב על ידנו בסמוך לאחר אישור צו ההרחבה להסכם הקיבוצי, בטרם נודעו כל פרטיו, הננו מבהירים בזאת כי ההוראה על הפחתת שעת עבודה בשבוע מחייבת את המעסיק לבחור יום קבוע בשבוע העבודה בו תופחת השעה בהתאם לסדרי וצרכי העבודה וככל שניתן להתחשב בצרכי  העובדים (אין לחלק את השעה להפחתה לחלקי שעה בכל ימות השבוע).

3 עובדים תאילנדים שעבדו פרקי זמן שונים אצל חקלאי עתרו לבית הדין לעבודה להשלמת זכויות שלטענתם לא קיבלו.

פסק הדין מאפשר למידה, ניתוח והפקת לקחים לגבי אופן ההתנהלות הנדרש בהקשר להעסקת עובדים בחקלאות בדגש על עובדים זרים.

הנושא אמנם אינו יחודי לקהל החקלאים הקוראים כאן אבל הוא נוגע לכל מי שמידי פעם סועד במסעדה. ראוי לכן לספר על פסק הדין המהפכני שניתן לאחרונה ע"י בית הדין הארצי לעבודה מעטו של הנשיא כחותם פרישה מכהונתו רבת השנים כשופט בבתי הדין לעבודה וכנשיא של בית הדין הארצי לעבודה.

...לא למותר הוסיף את שנקבע בפסק הדין בו עסקנו ושנכון לגבי כלל המעסיקים במשק :"על המעסיק מוטלת החובה על פי דין לנהל רישום מדוייק של שעות העבודה והשכר המשולם על רכיביו השונים, ולרבות תשלום שעות נוספות".

כשהפסח והפסחא מאחורינו יום העצמאות בפתח ולפנינו הרמדאן ועיד אל פיטר ראוי לשוב לדון ולחדד בנושא.

החוק הראשון שנחקק ימים אחדים לאחר הכרזת העצמאות בה' אייר תש"ח 14 למאי 1948 היה "פקודת סדרי השלטון והמשפט". בין שאר הנושאים שבפקודה נקבע כי ימי המנוחה ליהודים יהיו שבת ומועדי ישראל. נקבע כי מועדי ישראל הם 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, היום הראשון והשביעי של פסח וחג השבועות בהמשך הוסף יום העצמאות כיום שבתון שדינו כיום חג. לגבי מי שאינם יהודים נקבע: "תהא זכות לקיים ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם" (רשימה מצורפת). פירוט ימים אלה פורסם בתקנות מאוחר יותר(1). מכל מקום נקבע כי למי שאינו יהודי הזכות לבחור לשבות בחגי דתו או בחגי ישראל.

ב-1951 חוקק חוק שעות עבודה ומנוחה ובו פירוט המותר והאסור בעניין עבודה בימי המנוחה, דינם של ימי החג הינו כשל יום המנוחה השבועי. המשמעות על פי החוק היא כי אסורה העסקה ביום זה. חריג לכלל קיים במקצועות מסוימים (בחקלאות הדבר רלוונטי לעובדים העוסקים בלעדית בטיפול בבעלי חיים) או למי שניתן בעניינו היתר מיוחד משר העבודה.

אורך יום המנוחה הרגיל הוא לפחות 36 שעות. השר מוסמך לקבוע במקצועות מסוימים יום מנוחה באורך של 25 שעות (ולא פחות מכך).

סוגיית העסקתם של עובדים זרים רלוונטית למרבית העוסקים בענפי החקלאות. דומה כי נכון להיום מרבית החקלאים מודעים לכך כי בסיום העסקתם של העובדים הזרים, קיימת אפשרות, בסבירות גבוהה, כי תוגש תביעה לבית הדין לעבודה בדרישה לקבלת זכויות סוציאליות שלטענתם לא שולמו להם וזכויות מכח צו ההרחבה בענף החקלאות. את תופעת הגשת התביעות אנו חשים על בשרנו שעה שמשרדנו נדרש באופן יומיומי לטפל בתביעות המוגשות כנגד מעסיקים שהינם לקוחות המשרד.

כיוון שהתופעה כה נפוצה אנו ממליצים לחקלאים הנמנים על לקוחותינו להקדים תרופה למכה, וזאת, בין היתר, בשני אמצעים מרכזיים: האחד, בתחילת יחסי עובד מעביד לבנות את תלוש השכר באופן שימזער את החשיפה המשפטית, תוך שהתלוש מספק "תשובות" מבעוד מועד לטענות שכיחות של עובדים זרים ובמקביל להתאים את הסכם ההעסקה וההתנהלות למתחייב מהתלוש. השנייה, בסיום יחסי עובד מעביד, בטרם מבוצע גמר חשבון, לאשרר את כל ההסכמות מול העובד הזר באמצעות מתן תוקף של פסק דין בבית הדין לעבודה להסכם גישור. אנו מצאנו כי כדאי ורצוי לאמץ זאת.

לאור האמור והרלוונטיות לחקלאים הפעם בחרתי להביא בפניכם פסק דין אשר ניתן ממש לאחרונה כנגד חקלאי אשר העסיק שלושה עובדים זרים. פסק הדין ממחיש את החשיפה המשפטית הקנויה לחקלאים בעת העסקת עובדים זרים*. 

על הסכם קיבוצי חדש בין המעסיקים וההסתדרות שנחתם לפני כשנה הוחל ע"י שר העבודה והרווחה חיים כץ ובהסכמת שר האוצר משה כחלון צו הרחבה. בצו מקוצר שבוע העבודה ל-42 שעות במקום 43 שעות ושעות העבודה לחודש יהיו 182 במקום 186.

הצו החדש מבטל את צו ההרחבה – הסכם מסגרת 2000 שהוחל  ב-1.7.2000 שקבע: "העובדים יעברו לשבוע עבודה בן 43 שעות בלא הפחתה בשכר, שכר השעה יחושב על בסיס של 186 שעות לחודש עבודה".

aהצו האמור הפחית את שעות העבודה השבועיות מ-45 ל-43.

משמעות החלתו של הצו החדש היא כי החל מאפריל השנה ערך שעת עבודה על פי חוק שכר מינימום יעמוד על 29.12 ₪ במקום 28.49 ₪. המשמעות היא הפחתה של כ-50 שעות בשנה שערכם כ- 1,480 ₪. כמובן שקיצור השעות הבסיסיות משליך על חישוב השעות הנוספות.

היום (18/3/2018) פורסם כי נחתם צו הרחבה ע"י שר העבודה להסכם קיבוצי בנוגע להקטנת שבוע העבודה מ 43 שעות ל 42 שעות  (182 שעות בחודש עבודה במקום 186 שעות) תחולה מ 1 באפריל 2018.

סוגיית תקפותו של כתב ויתור, זה הנעשה ע"י עובד בסמוך לסיום עבודתו, שבה ועולה בבתי הדין לעבודה.

ככלל מדיניות בתי הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של האמור בהם, נסיבות עריכתם, מועד החתימה וענייניים נוספים כפי שיובא להלן.

על החקלאים העורכים הסכמי "הודאה וסילוק" – "הסכמי ויתור" עת מסיימים עובדיהם עבודתם אצלם להקפיד על הנקודות הבאות:

עמוד 1 מתוך 6

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237