במגזר החקלאי היה מקובל מזה שנים להעביר את הנחלות במתנה לאחד מהילדים בכדי להתמודד עם הדרישה של החלטות רמ"י שלא לפצל את הזכויות בנחלה בין היורשים.

נבהיר, כי העברה במתנה ומינוי בן ממשיך אלו פעולות משפטיות שאין מהן חזרה (אלא במקרים נדירים) והתוצאה היא שהורים הופכים להיות תלויים בטוב ליבם של הילדים ובני זוגם שמתגוררים בסמוך להורים והתחייבו בהרבה מקרים לטפל בהורים עד סוף ימיהם, ובחלוף השנים מצאו ההורים שלא לכך הם ייחלו כאשר הם ביקשו שהילדים והנכדים יתגוררו לידם.

"חריגות בניה ושימושים חורגים" אלו הנושאים שנמצאים כיום על סדר היום הציבורי כאשר לפתחנו עומד יישום החלטה 1311 העוסקת במעבר מ"בר רשות" ל"חכירה לדורות" והחלטה 1464 שמטרתה היוון חלקות המגורים בנחלות. 

במהלך השנים אגודות חתמו על הסכמי משבצת מתחדשים (דו צדדי ותלת צדדי) שהקנו להן זכויות "בר רשות" בשטחי המשבצת כאשר בעלי הנחלות הינם "ברי רשות" של האגודה ביחס לזכויות בנחלות.

המטרה במסגרת יישום ההחלטות שלעיל הינה, בשלב ראשון, להפוך את בעלי הנחלות לבעלי זכויות "חכירה לדורות" במסגרת חתימה על הסכמי חכירה (אין עלות בשלב זה) ובשלב שני, כל בעל נחלה יוכל לבחור אם ליישם על הזכויות בנחלה את החלטה 1464 במסגרת "דמי כניסה" לפי שווי של 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים או בתשלום "דמי רכישה" לפי שווי של 33% + מע"מ מחלקת המגורים הכוללת זכויות בנייה קיימות ופוטנציאל עתידי ובכך להתנתק סופית מכבלי רמ"י בחלקת המגורים.

אנו נמצאים רגע לפני פתיחת השערים לציבור הרחב של "אגף חוזים לדורות" ברמ"י לצורך יישום החלטות 1311 ו- 1464 במושבים והחלטות 1456 ו- 1447 בקיבוצים.

מרכז הפעילות של האגף נמצא במחוז מרכז במגדל היובל קומה 25, כאשר היישום של ההחלטות יתבצע במרחבים. בימים אלה מתקיימת הכשרה של עובדים במרחבים בכדי שניתן יהיה לפתוח את האגפים לעבודה, בתקווה עד סוף שנת 2016.

ביום 8.5.16 חתם שר האוצר על החלטה 1458 שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל וקבעה כי ניתן להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) ביחס למבנים שאושרו בהיתר, כאשר מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.
הבהרנו כי השימושים המותרים להשכרה במבני הפל"ח הינם שימושים שיש להם "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי ושאינם תחרותיים לעיר".

כעת נביא את רשימת השימושים המזוהים כשימושים חקלאיים הקשורים למשק החקלאי ונבהיר כי לא מדובר על רשימה סגורה בשלב זה

בתיקון לחוק הירושה משנת 2005 הוסף סעיף 8א' אשר קבע הוראות לעריכת צוואה הדדית בין בני זוג. העיקרון המנחה הוא שבני הזוג עורכים צוואה אחת או שתי צוואות באותו מועד הקובעות כי כאשר אחד מבני הזוג ילך לבית עולמו בן הזוג השני יקבל את כל הזכויות בעיזבון של בן הזוג שנפטר ולאחר מות האחרון מבני הזוג יחולק העיזבון בהתאם לאמור בצוואה ההדדית.

הבסיס שהנחה את המחוקק בקיום צוואה הדדית הינו מתן בטחון ושקט לכל אחד מבני הזוג כי העקרונות שנקבעו על ידם לא יוכלו להשתנות על ידי מי מהצדדים לאחר שאחד מהצדדים ילך לבית עולמו וכך למעשה יובטחו הזכויות של היורשים בנכסי העיזבון.

חג הפסח הוא זמן של פריחה ויציאה מעבדות לחרות. אנו מתכוננים לחג, מנקים את החמץ מהבית וגם את החמץ מהנפש ומבקשים שינוי. בערב החג נוכל לבקש את השינוי בחיינו ואם נאמין בכך השינוי אכן יגיע. אנו משועבדים לדברים רבים מבלי לשים לב, החיים חולפים ואנו מוצאים שהריצה להשיג עוד ועוד... יותר גבוה, יותר מהר, יותר חזק, גורמת לנו לשכוח ולהזניח את מה שבאמת חשוב בחיים. "המשפחה" היא הערך העליון שמחזיק את הבניין. יסודות חזקים של משפחה מאפשרים להתגבר על כל מכשול. אדם שיודע שיש לו משפחה שתדאג לו כאשר הוא יידרש לכך יכול לחיות בשמחה ובהרגשת בטחון.

לכבוד חג הפסח אשתף אתכם, כי רוח הדברים עמה התחלתי, הצליחו לפתוח את הלב לבן, לכלה ולאמא מבוגרת שהיו מסוכסכים על רקע של זכויות בנחלה ואביא בפניכם את הדברים

הזכויות של "ידועים בציבור" לפי חוק הירושה מוגדרות כך: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

בנוסף יש להכיר, כי בהתאם לחוק הירושה "ידוע בציבור" זכאי למזונות מן העיזבון: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה".

אנו שמחים לבשר כי החלטה 1399 תוקנה וכעת מספרה החדש הינו 1464. מקריאת הוראות החלטה 1464 מצאנו תיקונים רבים בהחלטה בסוגיות עליהן כתבנו במהלך השנה האחרונה, אשר הוטמעו כעת בהחלטה רשמית.

עוד אנו שמחים לבשר כי רמ"י תקנה את החלטה 1265 וקבעה בהחלטה 1458 סעיף 7 חדש שכותרתו "השכרה" לפיו ניתן יהיה להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) במבנים שאושרו בהיתר. מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.

בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.

ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").

השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.

דילמה נפוצה בה מתחבטים בעלי נחלות היא: האם להעביר את הנחלה במתנה לאחד הילדים בעודם בחיים או למנות "בן ממשיך"?

כפי שכתבנו רבות בעבר, ההמלצה היא לא להעביר את הנחלה במתנה לילדים ולא למנות בן ממשיך במושב עם הסכם משולש (מינוי בן ממשיך במקרה של מושב עם הסכם דו-צדדי אינו מקנה זכויות בנחלה), אלא להותיר צוואה ולקבוע את זכויות ההורשה בצוואה.

המציאות מראה, כי הורים שמעבירים את הנחלה במתנה לילדים, נמצאים בסיכון, לאחר שהנכס היחיד שנותר בידיהם בכדי להבטיח את עתידם הכללי עד יומם האחרון, עבר לאחד הילדים והותיר אותם נתונים לחסדיו ולרצונו הטוב של הילד/ה ובן/בת הזוג שיאפשרו להם מגורים בכבוד בנחלה ויטפלו בהם עד סוף ימיהם.

שימו לב - בהעברה במתנה, כמו במקרה של מינוי בן ממשיך, אין התחייבות מובנית של הילד לדאוג, לזון ולפרנס את הוריו עד סף ימיהם והדבר נתון לרצונו הטוב של הילד. הורים שמעבירים את הנחלה במתנה נתונים לחסדי הילד שברצותו יטפל בהם וברצותו יזנח אותם ואולי יפנה אותם מהנחלה