בעבר, נתן וועד האגודה הסכמתו להשכרת המקרקעין לחברות הסלולר, אולם לאחר זמן חזר בו. בית המשפט הורה על סילוק האנטנות וקבע, כי הרשאה שניתנה ע"י האגודה להשכיר את הנכס "היא בגדר היתר של רצון טוב, שהאגודה יכולה לחזור בה ממנו ולבטלו בכל רגע." כן קבע בית המשפט, כי קרקעות המדינה ניתנו לאגודות החקלאיות לצרכי חקלאות, ולא לשם שירות של אינטרסים כלכליים שאין עניינם בחקלאות.
בית משפט השלום הורה לאחרונה לחברות הסלולר "סלקום" ו- "פלאפון" לסלק את האנטנות שהקימו במושב בית גמליאל על קרקע שיועדה לחקלאות. נקבע, כי אכן כעשרים שנה קודם לכן, וועד האגודה נתן את הסכמתו להקמת האנטנות, אולם על פי בית המשפט, אין הדבר מונע מוועד חדש לבטל את ההסכם, במידה ואינו תואם את גישתו.
סיפור המעשה
האגודה השיתופית "בית גמליאל מושב עובדים" היא בעלת הזכויות בקרקעות המושב, וזאת, כחלק מהסכם משבצת שנחתם בין האגודה לבין רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י").
האגודה הגישה תביעה נגד חברי המושב, אשר השכירו לחברות הסלולר "סלקום" ו- "פלאפון" נכס המצוי בחלקה ב' שברשותם, המיועדת לחקלאות בלבד, לצורך העמדת אנטנות מטעמן.
האגודה הגישה תביעה לפינוי ולסילוק יד של חברי המושב מהמקרקעין וכן ביקשה לקבל את דמי השכירות שקיבלו חברי המושב במהלך השנים מחברות הסלולר, בסך של כ- 1.2 מיליון ש"ח. האגודה טענה, כי אין לחברי המושב זכות קנויה בנכס המוחזק על ידם, וכי החלקה עומדת לרשותם לשימוש זמני בלבד ולצרכי חקלאות בלבד.
חברי המושב טענו מנגד, כי הסכמת המושב, לפני כעשרים שנה, להשכרת השטח לצורך הקמת אנטנות סלולריות, היא הרשאה בלתי הדירה, כלומר כזו שהמושב אינו יכול לחזור ממנה. עוד טענו, כי מטרתה האמיתית של האגודה אינה סילוק האנטנות, אלא העברת הנכס לבעלותה באופן שההכנסות מהשכרתו לחברות הסלולר יגיעו לידיה.
בית משפט השלום הורה על סילוק האנטנות
בית המשפט קבע, כי הסכם המשבצת בין האגודה לרמ"י אוסר על חבר אגודה להעביר ולהשכיר את הנכס לאחר בלא אישורה של רמ"י. משכך, לא היה די במקרה הנדון בהסכמת האגודה להשכיר את הנכס לחברות הסלולר, אלא היה צורך בקבלת הסכמה מטעם רמ"י, הסכמה שלא התקבלה.
ביחס לטענת הנתבעים, כי הרשאתה המקורית של האגודה מלפני כ- 20 שנה הינה בלתי הדירה, קבע בית המשפט, כי בהתאם להלכה הפסוקה לא ניתן לתת רשות בלתי הדירה במקרקעי ציבור. על פי בית המשפט, ההלכה האמורה נקבעה ביחס לפלישה למקרקעי ציבור, אולם אותם העקרונות מתקיימים גם ביחס לשימוש במקרקעי ציבור בסטייה מהרשאה.
בית המשפט הוסיף, כי ההרשאה שניתנה ע"י האגודה לנתבעים להשכיר את הנכס לחברות הסלולר, היא "בגדר היתר של רצון טוב, שהאגודה יכולה לחזור בה ממנו ולבטלו בכל רגע". בית המשפט הדגיש עוד, כי לא יעלה על הדעת לכבול את שיקול דעתו של וועד חדש מלבטל הסכם, שאיננו תואם את גישתו, למשך עשרות שנים, והדברים אמורים אף ביחס לאותו וועד עצמו ולאותם אנשים המחליטים לחזור בהם מהיתר שנתנו.
השימוש שנעשה במקרקעין אינו לצרכים חקלאיים
כן קבע בית המשפט, כי בהתאם לתנאי הסכמי המשבצת והפרשנות המקובלת להם, תכליתו של הסכם המשבצת הנה קידום השימוש במקרקעין למטרות חקלאיות, ולא למטרות כלכליות אחרות.
בהקשר זה נקבע, כי "בפריזמה של שיקולים כלל לאומיים של קרקעות המדינה, אלו ניתנו לאגודות החקלאיות מהמקרקעין של עם ישראל, לשם גידול חקלאות, ולא לשם שירות האינטרסים הכלכליים של האגודה שאין עניינם בחקלאות."
בית המשפט הדגיש, כי גם אם מטרתה המקורית של האגודה בתביעה שהגישה היתה להעביר את הנכס לבעלותה לצורך קבלת דמי השכירות, הרי שבית המשפט, כאמון על האינטרס הציבורי, "לא יאפשר שימוש מסחרי בוטה במקרקעי מדינת ישראל, המיועדים לשימוש חקלאי, לשימוש שאיננו כזה."
האגודה אינה זכאית לדמי השכירות
על רקע הדברים הנ"ל קבע בית המשפט, כי אין מקום לדרישת האגודה לקבלת דמי השכירות בגין הנכס. בית המשפט קבע, כי ככל שישנו רווח מהמקרקעין, שנובע משימוש שאינו חקלאי, לא האגודה היא שזכאית לקבלו, אלא רמ"י בלבד, בהיותה בעלת הקרקע אשר הקצתה את המקרקעין לאגודה, כברת רשות וליעוד חקלאי בלבד. כן נימק בית המשפט החלטתו זו בכך שהאגודה לא טרחה לפעול באופן מיידי ואינטנסיבי כנגד הנתבעים במשך שנים רבות, וכן לא פעלה בהתאם להסכם המשבצת ולא קיבלה אישור מרמ"י להקמת האנטנות הסלולריות בנכס.
סיכומו של דבר
בית משפט השלום קיבל את תביעת האגודה לסילוק האנטנות, אולם דחה את הבקשה לסילוק ידם של הנתבעים בקובעו, כי מדובר בסעד קיצוני שאיננו מתאים לנסיבות המקרה. אף התביעה לקבלת התמורה נדחתה על ידי בית המשפט אשר קבע, כי רמ"י (כבעלים של הנכס) היא הזכאית לדמי שימוש ראויים כתוצאה מהצבת האנטנות.
ת"א (שלום)(רחובות) 57151-07-17 בית גמליאל מושב עובדים של הפועל המזרחי להתישבות שיתופית בע"מ נ' ינטה יוסף (המנוחה) ואח'. פס״ד מיום 25/01/24
- המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.