מידע בנושא שעות נוספות
עניין העסקה/עבודה בשעות נוספות ודרך רישומם הינה סוגיה שמעוררת לעיתים קרובות מחלוקות בין עובדים למעסיקים.
הרישום נרשם בתלוש השכר ובהתאם משולם השכר. במקום בו בוצעה עבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות – 42 שעות בשבוע- ישולם גמול בשיעור 125% ל-2 שעות העבודה הנוספות הראשונות ומעבר לכך על כל שעה נוספת גמול בשיעור 150%.
מובהר כי במתכונת התקשרות כמו זו אין קיזוזים בין הימים וככל שעובד ביצע עבודה בשעה נוספת ביום מסויים בשבוע ומנגד החסיר ביום אחר בשבוע שעת עבודה, העובד יקבל עבור השעה הנוספת שכר בתעריף 125% ויגרע ממנו תשלום בשיעור 100% בגין השעה שהחסיר. במתכונת זו אין זכאות לזכויות סוציאליות, (פנסייה ופיצויי פיטורים) בגין השעות הנוספות.
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
בימים טרופים אלה בהם מחלקות האון-ליין ברשתות השיווק מועסקות סביב השעון מעניין להפנות לפסק דין שניתן בימים אלה ממש בבית הדין הארצי לעבודה(1). עסקינן בערעור שהגישה המדינה על פסק דין שניתן כנגד חברת שופרסל עקב חריגות בעניין העסקה בשעות נוספות אסורות במחלקות האון ליין שלה.
וזאת לדעת: על פי החוק(2) ככלל יש איסור העסקה בשעות נוספות. שר העבודה מתוקף סמכותו התיר העסקה בשעות נוספות ובלבד שיום עבודה לא יעלה על 12 שעות ומקסימום השעות הנוספות המותרות בשבוע יהיה 16 שעות (סה"כ לא יותר מ-58 שעות).
ביום 17.3.2020 פורסם ברשומות תיקון המאפשר העסקת עובד 14 שעות ביממה וזאת לא יותר מ-8 פעמים בחודש ולא יותר מ-67 שעות בשבוע ובחודש (25 ימים) לא יותר מ-90 שעות נוספות. (סה"כ 272 שעות לכל היותר). הצו תקף לחודשיים מיום פרסומו אלא אם צו בריאות העם יבוטל קודם.
בית המשפט העליון(1) דחה ערעורה של חברת בנייה ושל מנהלה על הרשעתם ועל הקנס שהוטל עליהם בגין אי מתן מגורים הולמים לעובדים זרים. העניין הובא לפתחו ב"גלגול שלישי".
בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה אין מקום לדיון בערעור, יחד עם זאת קבע שהגשת כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי סבירה בנסיבות המקרה.
פסיקת בית הדין הארצי לעבודה מאפשרת כאמור בכותרת קיזוז בין שעות חוסר לשעות נוספות במהלך אותו חודש עבודה.
תחום דיני העבודה מעסיק מושבים רבים אשר מטבע הדברים מעסיקים עובדים בתחומים שונים ואף חברי וחברות אגודות המנהלים עסקים ומעסיקים עובדים. מטבע הדברים רבים מהעובדים בימינו עובדים שעות נוספות, מעבר לשעות יום העבודה הרגיל. לא אחת, מעסיקים רואים לנכון לחסוך ולהקל על עצמם בחישובי השכר באמצעות קביעת תשלום שעות נוספות גלובליות. יאמר מייד, כי לעיתים יש הצדקה בהסדר שכזה המאזן בין גמישות ליציבות, כך שלמרות תנודתיות בהיקף השעות הנוספות של העובד מידיי חודש עבודה, שכרו נשאר קבוע. אחת השאלות השכיחות הן של מעסיקים והן של עובדים הינה האם מדובר בהסדר חוקי. שכן, סעיף 5 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 אוסר, ככלל, על תשלום שכר כולל. מצאתי לנכון לסקור בפניכם בתמצית עיקריו של פסק דין שניתן בנושא במסגרתו הבהיר בית הדין הארצי לעבודה כי האפשרות לשלם "גמול שעות נוספות גלובאלי" לא הוסדרה בחוק, אך במקרים מתאימים, כאשר מדובר בהסדר הוגן שאינו מקפח את העובד, הוכרה בפסיקה האפשרות לעריכת הסדר בדבר תשלום גלובאלי של שעות נוספות.
יובהר, כי ככל שההסדר לא יוכר כחוקי קיימת חשיפה גבוהה למעסיק. שכן, דיני העבודה הם חוקי מגן שלא ניתן להתנות עליהם. המשמעות היא כי גם אם העובד חותם על הסדר מסוג זה שמוכתב לו על ידי המעסיק, ככל שבית הדין יתרשם כי מדובר בהסדר פיקטיבי לטובת המעסיק שכל מטרתו היא הקטנת שכר העובד, עלול המעביד למצוא עצמו משלם מפעם נוספת את השעות הנוספות ששולמו, כביכול, בניגוד לחוק.
באותו מקרה שנדון בבית הדין הארצי דובר בעובד הייטק אשר הגיש תביעה לתשלום שעות נוספות, על יסוד הטענה כי גמול השעות הנוספות הגלובאלי ששולם לו היה פיקטיבי. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה וקבע כי העובד לא קופח בדרך ששולמו לו השעות הנוספות. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי.
בפסק דינו הדגיש בית הדין הארצי, כאמור, כי אפשרות תשלום "גמול שעות נוספות גלובלי" לא הוסדרה על ידי המחוקק, אך במקרים מתאימים ובכפוף לתנאים היא הוכרה בפסיקה כלגיטימית. בית הדין הדגיש כי המסגרת הרעיונית החולשת על השימוש במודל זה היא שזכויות העובד לא תקופחנה ושתכלית חוק עבודה ומנוחה תוגשם ולא תסוכל, והתנאים שנקבעו בפסק דין זה נועדו להבטיח זאת.
ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.2017).
עובד שעבד קרוב לשנתיים אצל הנתבעת שהפעילה בית קפה במרכז ירושלים תבע בשורה של עניינים, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פידיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
במאמר זה נעסוק בעולה מאי הצגת רישום הנוכחות של העובד בעבודה.
לא היתה מחלוקת על השכר החודשי שנקבע ועל העובדה שהנתבעת ניהלה רישום נוכחות ממוחשב. בתלוש השכר לא צויין דבר בהקשר לעבודה בשעות נוספות.
שעות עבודתו של התובע והאם כללו שעות נוספות היו במחלוקת.
סע"ש(עבודה)(ירושלים) 45350-04-13 נאסר שחאדה נ' ר.ש.א.י. שירותי מזון בע"מ, ניתן ב-8.5.17.
