ההוראות ביחס להסדרת הזכויות במשקי העזר קבועות בפרק משנה 8.14 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל שקיבל תוקף בחודש אפריל 2019 לאחר ביטול 1600 החלטות המועצה.
תהליכי העבודה לביצוע תהליך היוון, מכר משקי עזר, פיצול מגרשים, תוספת בניה, שינויי ייעוד, מוסדרים בנוהל עבודה B37.09 "פעולות במשקי עזר".

בהתאם להוראות החלות על משקי העזר בפרק משנה 8.14 לקובץ ההחלטות (להלן: "ההחלטה"), הוקנו לבעלי משקי העזר תמריצים לבצע תהליך של היוון הזכויות, שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים, יופחתו לעומת הערכים שהיו קיימים בהחלטות קודמות. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר במגזר העירוני, קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים, כפי שיורחב להלן.

בהמשך להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1580 מיום 24.12.18, שכותרתה "מינוי ועדה לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי במושב", אבקש לפנות לכב' בדברים, כלהלן:

ביום 24.12.18 התקבלה החלטת מועצה 1580 לפיה הוחלט לבחון חלופות הכנסה למשק החקלאי במושב.

ביום 25.5.2020 ניתן על ידי כבוד השופטת ריקי שמולביץ בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד,

פסק דין ראשון מסוגו בנושא של "כספים אסורים" שקבע, כי התביעה מתקבלת במלואה ביחס למרכיב של הכספים האסורים וכי יש להשיב את מלוא הכספים האסורים שניגבו מהתובעים, מעבר לעלויות הפיתוח ודמי ההיוון שאושרו על ידי רשות מקרקעי ישראל.

ת.א. (מחוזי מרכז-לוד) 18225-07-13 כהן ואח' נ' נחלה ואח':

ערכתי גישור לאחרונה בין שני אחים. אח אחד עשיר בשם סטיב בן 45. הוא נולד עם השם משה אבל שינה לסטיב כשנסע לחו"ל ופתח עסק של שטיפת מכוניות שחולש היום על 20 מדינות בארה"ב. סטיב חי חיים בורגניים, טיסות במחלקת עסקים, מרצדס, אישה מלאה בתכשיטים ופינוקים, שיער משוך אחורה עם ג'ל, לובש חליפה של ארמני, עניבה בצבע אדום עם מטפחת מקופלת בכיס המקטורן כמו בסרטים, נעליים מבריקות שאם השמש פוגעת בהן כל הנוכחים מסתנוורים, זורק את המפתחות בנון שלנטיות על השולחן כשהסמל של מרצדס בוהק כאילו הוא מורח עליו פוליש וקס כל יום, מריח מאפטר שייב למרחוק, שיניים צחורות וחיוך יהיר מרוח על השפתיים לכל אורך השיחה. אשתו עדי נראית כאילו שהיא מתגוררת במספרה ואצל הקוסמטיקאית, מינוי חודשי למנתח פלסטי, הכל מהודק היטב, שיער בלונדיני מתבדר ונעלי עקב של בלרינה. בכל פעם שהיא נכנסת לחדר הישיבות ריחות של בשמים גורמים לנוכחים לקוצר נשימה והמבט הקפוא שלה לכל אורך הפגישה נראה כאילו היא מול ערוץ ויוה וכלל לא נמצאת בחדר. 

בחודש פברואר 2020, עדכנו כי מתחוללת דרמה מול רשות מקרקעי ישראל בנושא ביצוע הליך של "התחשבנות מחדש" במושבים שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות.

מה הקשר בין תביעות בעלות ל"התחשבנות מחדש"?

התשתית להגשת תביעות בעלות הונחה בסעיף 34 בבג"ץ "הקשת המזרחית" בשנת 2002 שקבע כי ייתכנו מקרים בהם החוכרים השתתפו בתמורה ששולמה עבור רכישת הקרקע שנרשמה ע"ש קק"ל וייתכן כי במקרים אלה לחוכרים יש זכויות משפטיות העולות על אלה הקיימות בהסכמי החכירה.

על בסיס זה, הוגשו תביעות בעלות ע"י אגודות שהשתתפו ברכישת הקרקע במטרה כי בית המשפט יצהיר על הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע.

"בניסן נגאלנו ובניסן עתידין ליגאל". עם ישראל יושב בבית בימים אלה ומתכונן לחג הפסח כאשר ברקע משבר הקורונה שינה לכולנו את המציאות. בפתח יש לנו הזדמנות, קוראים לה "חודש ניסן" שמאפשר לנו לחדש את המערכת ולבצע שינוי משמעותי בחיים. אלו רגעים שבהם נוכל להצמיח מקומות חדשים, אם נבין שהמשפחה היא השורש לכל השמחה בחיים שלנו, זהו המקום הכי בטוח לחזור אליו ברגעים שאנחנו צריכים חיבוק וחיוך אמיתי, להרגיש מישהו שבאמת אכפת לו מאיתנו, זו המשפחה.

לפני מספר ימים התקבל פסק דין בתיק שניהלנו במשך ארבע שנים. ייצגנו אבא בתביעת פינוי מול הבן, סיפור קשה וכואב, שאני עומד לגולל בפניכם בכדי שיעזור לי להדגיש את המקום שאני מבקש לכוון אליו - המשפחה היא מעל הכל!

הפסוק הכי חזק שיכול לתאר את המקרה עליו אנחנו מדברים נאמר בישעיהו פרק א' פסוק ב': "שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה' דיבר בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי".

"סוף עידן משטר הנחלות" שהחל עם אישור החלטה 979 במספרה ההיסטורי וכיום מוסדר בפרק משנה 8.3 סעיף ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מקבל ביטוי הלכה למעשה בעת שאנו מבצעים פעולות בנחלה במסגרת הכללים החדשים שמשנים באופן מהותי את המצב המשפטי של חלקות המגורים בנחלות.

אחד מכללי היסוד המרכזיים ב"משטר הנחלות" הוא שאת הנחלה ניתן לרשום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.

בנוהל עבודה B37.02 "העברת זכויות בנחלה, משקי עזר, שטחי עיבוד ותעסוקה", נקבע בסעיף 2.3, כי התנאי לאישור העברת זכויות בנחלה הוא כי הבקשה להעברת זכויות היא עבור אדם בודד או בני זוג בלבד.

המטרה של ההוראה לפיה יש לרשום את הנחלה ע"ש יחיד או בני זוג בלבד, נקבעה בהחלטה מס' 1 של רשות מקרקעי ישראל משנת 1965, והמטרה היתה, להביא לכך שהנחלה תישאר יחידה אחת בשלמות ובעגה של רמ"י, לשמור על "שלמות הנחלה".

עיקרון "שלמות הנחלה" הוא אחד מהיסודות המרכזיים של "משטר הנחלות". הוראה זו קיימת עד היום בהחלטות רמ"י ומקבלת ביטוי במסגרת קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בפרק משנה 8.3 שכותרתו "החכרה לדורות במושבים".

מדינת ישראל נלחמת על חייה, המציאות והשגרה של כולנו התהפכו מהקצה אל הקצה, ביום אחד כל מה שידענו הפך לחלום. אומרים לנו ש"הגל" עוד לפנינו וכדאי שנחזיק חזק כי לאף אחד אין מושג ירוק מתי הכל עומד להיגמר.

בימים אלה אני עורך פגישות וידאו עם "זקני הכפר", אלו שהיו כאן עוד לפני שהוקמה המדינה וגם הם מדברים על המשבר הנוכחי כמשהו שלא היה כמותו, מציאות שהם לא הכירו גם ברגעים הקשים ביותר שהמדינה הזו ידעה.

אני מוצא שהמבוגרים בינינו לא פוחדים לסיים את חייהם במחלת הקורונה (לפחות אלו שאני פוגש), אלא שהם מבטאים משהו שיוצא ממקום עמוק ושורשי, כשמדובר במי שראו במו עיניהם את הדרך ולא שמעו סיפורי גבורה אלא שהם בעצמם גיבורי הסיפור.

אז מה הסיפור שלכם בימים אלה אני שואל אותם? והתשובה שאני מקבל מהם היא, שמה שקורה מסביב גורם להם לתחושות קשות של אכזבה, תחושה של החמצה, לא לילד הזה פיללנו, דיבורים שיוצאים עם הרבה כאב ומותירים אותך חסר אונים מול אלו שהיו כאן ועוד מעט יעברו מן העולם.

אני שואל את עצמי - האם זו המציאות שראו לנגד עיניהם מי שבנו כאן מדינה, אלו שחרפו נפשם ואיבדו את חייהם על תקומת המדינה? והתשובה שאני נותן לעצמי היא שמשיהו כאן איבד את הדרך.

בימים אלה מתחוללת דרמה מול רשות מקרקעי ישראל בנושא ביצוע הליך של "התחשבנות מחדש" במושבים שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות.

אחד מתנאי הסף ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ ההחלטות הוא, כי לא הוגשה תביעת בעלות ע"י האגודה או ע"י חבריה.

מה הקשר בין תביעות בעלות ל"התחשבנות מחדש"?

התשתית להגשת תביעות בעלות הונחה בסעיף 34 בבג"ץ "הקשת המזרחית" בשנת 2002 שקבע כי ייתכנו מקרים בהם החוכרים השתתפו בתמורה ששולמה עבור רכישת הקרקע שנרשמה ע"ש קק"ל וייתכן כי במקרים אלה לחוכרים יש זכויות משפטיות העולות על אלה הקיימות בהסכמי החכירה.

על בסיס זה, הוגשו תביעות בעלות ע"י אגודות שהשתתפו ברכישת הקרקע במטרה כי בית המשפט יצהיר על הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע.

"משטר הנחלות" קיבל ביטוי בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965, "נולד" לאור התנאים ששררו באותה עת שבה הוקצו נחלות למתיישבים. המטרה היתה "מגורים" ו"עיבוד" החלקות החקלאיות של הנחלה, צמיחה של החקלאות במדינת ישראל שהיתה בראשית דרכה ופיתוח ההתיישבות העובדת. במשך עשרות שנים חקלאים במושבים וקיבוצים עבדו קשה מאוד בכדי לפתח את ענף החקלאות בתקופות מאוד קשות שעברו על מדינת ישראל. למרבה הצער עם השנים חלו שינויים ביחס של הממשלות לענף החקלאות, כך שהקשיים שהערימו על החקלאים בכל תחום, הביאו לכך שרבים וטובים עזבו את ענף החקלאות וחיסלו ענפים שעברו דורות במשפחה.

"הנחלה המשפחתית" שינתה את פניה עם השנים כולל הצרכים של בעלי הנחלות. בצד זה, שנים רבות מקבלי ההחלטות ברשות מקרקעי ישראל, לא התאימו את ההחלטות למציאות המשתנה מה שהביא לכך שנוצר מצב של "אי התאמה" ברמה של "אבסורד" (מצב שלא מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר) בין המציאות של עולם הנחלות לבין ההחלטות.

מהמקום הזה נולד הצורך להביא שינוי "במשטר  הנחלות" ולהתאים את הוראות ההחלטות למציאות של מדינת ישראל בשנת 2020 ולצרכים של בעלי הנחלות.